כלל מבקשת לדון בסוגיית הרחבת הגדרת "תאונת דרכים" בחוק

( 3-9-14) חברת הביטוח כלל מבקשת מבית המשפט המחוזי בירושלים להשיב על השאלה עד כמה תורחב הגדרת "תאונת דרכים" שבחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. האם כל פעם שאדם נפגע מנפילה הקשורה באופן כלשהו לרכב, כשבאותה מידה יכול היה ליפול ממדרגה של מדרכה או של הבניין, ייכנס המקרה להגדרת תאונת דרכים שבחוק?

בית המשפט נדרש להשיב על שאלה זו במסגרת ערעור שהגישה כלל על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בעניינו של סאמר סלאיימה נהג אוטובוס תיירים שנפגע ברגלו בעת שירד ממדרגות האוטובוס בסוף יום העבודה על מנת להביא מטאטא מתא המטען, במהלך ניקיון האוטובוס.

בית משפט השלום קיבל את גרסתו של התובע וקבע כי נסיבות התאונה מהוות תאונת דרכים בהתאם להוראות הדין. בפסק הדין נקבע כי התובע טרם דומם את מנוע הרכב וערך בו פעולות הנוגעות לסיום נסיעתו: תדלק את האוטובוס ותוך כדי כך ניקה אותו.

עוד קבע בית המשפט כי במקרה הנדון הוכח כי ירידת התובע מהרכב הייתה בשלבי סיומה של הנסיעה ולא היה נתק ממשי וממושך בין הנסיעה לבין היציאה, וכי מדובר בפעולת לוואי לשימוש ברכב.

כלל טוענת בערעורה על פסק הדין כי פגיעה במהלך ירידה מרכב במהלך ניקיון אוטובוס אינה מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, זאת בייחוד בנסיבות המקרה הנדון בהן התובע כבר ירד מהאוטובוס בתום הנסיעה ועלה שוב על מנת להרים את הכיסאות ולהוציא את השטיחים, כאשר בכוונתו היה לעלות ולטאטא את הרכב, ובייחוד כאשר מדובר בסיומו של יום עבודה, בחניון אוטובוסים של החברה שם היה אמור האוטובוס להישאר במהלך הלילה.

לדברי כלל ירידת התובע מהאוטובוס לא הייתה למטרות תחבורה אלא לצורך הבאת המטאטא מתא המטען לצורך המשך ביצוע פעולות הניקיון באוטובוס. לטענת כלל טעה בית משפט השלום משהעניק משמעות בנסיבות המקרה לעובדה שהתובע טרם כיבה את המנוע.

כלל סבורה כי אם תאומץ גישה זו של בית המשפט הרי בכל מקרה בו אדם ישאיר את מנוע הרכב דולק וייפגע באופן כלשהו בירידתו מהרכב ייחשב הדבר לתאונת דרכים. לדברי כלל אין לקבל הגדרה רחבה זו שכן לא הייתה זו כוונת המחוקק להפוך כל מקרה של פגיעה הקשורה באופן כלשהו ברכב לתאונת דרכים.

עוד טוענת כלל באמצעות עו"ד רויטל ארז כי העובדה לפיה התובע תדלק באותו הזמן את האוטובוס אינה מעלה ואינה מורידה, שכן פגיעה כתוצאה מתדלוק נכנסת להגדרת תאונת דרכים כאשר מדובר כחלק מטיפול דרך, ובמקרה הנדון אין המדובר בתדלוק לצורך המשך הנסיעה, שכן הנסיעה הייתה צפויה להיות רק למחרת בבוקר והתובע לא התכוון להמשיך בנסיעתו אחר התדלוק.

כלל סבורה עוד כי לא היה מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין אובדן השתכרות נוכח נסיבות המקרה בהן מדובר בנהג אוטובוס היושב במשך מרבית יום עבודתו ואינו נזקק כלל לרגלו השמאלית שנפגעה לצורך ביצוע עבודתו, שכן אוטובוסים הינם בעלי גיר אוטומטי והנהיגה מתבצעת בעזרת רגל ימין בלבד.