ארבל: לא נתנגד לבדיקה בפרשת נמרודי - שיבחנו התנהגות הפרקליטות והמשטרה

פרקליטת המדינה עדנה ארבל מסרה בראיון לערוץ 2, כי היא לא תתנגד למינוי שופט (בדימ.) או אפילו למינוי צוות של שלושה שופטים, כדי שייבחנו את התנהלות הפרקליטות והמשטרה בפרשת נמרודי. ארבל ציינה שוב ושוב, כי צריך לבדוק מה קרה עם עדי המדינה שמסרו בעדות גירסה אחרת מזו שמסרו במשטרה.

ארבל השיבה בכך לשאלת העיתונאית שלי יחימוביץ - המגישה את התוכנית "פגוש את העיתונות", שביקשה את התייחסות להצעה שהעלה המשפטן פרופ' זאב סגל, בעיתון הארץ. בתוכנית זו השתתפה גם העיתונאית דנה וייס, שהיתה מראיינת אורחת לצידה של יחימוביץ.

ארבל רמזה - כנגד נמרודי, כי המדובר באותם עדי מדינה, שאומנם אינם טלית שכולה תכלת, אך יש לבדוק מה קרה שהם העידו במשפט כפי שהעידו. יחד עם זאת, נמנעה ארבל מלהתייחס לעובדה שעלתה והוכחה במהלך משפטו של נמרודי: חמשת עדי המדינה עליהם סמכה הפרקליטות ועימם יצאה לקרב, התגלו במשפט כעדי שקר.

ארבל הודתה, כי היא מאוכזבת מתוצאות המשפט, וכי מקריאת החלטת השופטת ברכה אופיר-תום - שקבעה כי לדימוי שיצרו הפרקליטות והמשטרה לנמרודי, כאילו מדובר בתמנון רב זרועות אין עוד מקום - היא משוכנעת עתה יותר ויותר כי נכון היה ללכת לעיסקת טיעון.

ארבל ציינה, כי היה קיים חשש, שאם היה נמשך המשפט, היה ניתן גזר דין קשה עוד יותר מבחינת הפרקליטות, ונמרודי היה עלול לצאת עם עונש קל עוד יותר. היא אמרה עוד, כי הפרקליטות תיבחן אם יש מקום להגיש ערעור, שכן לדעתה, העונש שהוטל עם נמרודי אינו עולה בקנה אחד עם חומרת העבירות - כפי שנמצאו על-ידי השופטת עצמה בתיק זה.

בהתייחסה לעובדה שנכתבה בכתב האישום - שהתקבלה בהכרעת הדין בבית המשפט, לפיה ידיעות אחרונות הם בעצם הראשונים שביצעו האזנות סתר, וכי עופר נמרודי נגרר בתגובה, אמרה ארבל, כי הקביעה הזו התקבלה בבית המשפט בשל טעות מצד הפרקליטות, וכי נוכח זאת פנתה הפרקליטות לבית המשפט בבקשה לתקן טעות זו.

למרות תוצאות המשפט ולמרות כל שהתגלה במהלך המשפט, אמרה ארבל בראיון כי הפרקליטות והמשטרה פעלו כראוי כדי לחשוף את הפרשה, והם חקרו כל חשד שעלה.

____________

[הערה שלי (י.י.): הדברים שאמרה ארבל בראיון ראויים בהחלט לבחינה מדוקדקת. הם מלמדים עד כמה לקתה ארבל בעזות מצח - אני כותב כאן על אותה פרקליטה שהוציאה במרמה ובתחבולה מהמדינה 200 אלף ש"ח באופן בלתי חוקי במסווה של פיצויים וטרם החזירה את הכסף (ובכלל, ארבל טוענת גם עתה כי הפיצויים התקבלו באופן חוקי) - בחוסר יושר אישי, ובמיוחד: על תכונתה השלילית חסרת המעצורים.

במקום להודות ולהביע צער על שהיא ומשה מזרחי גררו את התביעה כולה (פרקליטות ומשטרה) להובלת קו תביעה כוזב וחסר בסיס, גם אם בדיעבד התגלה ככזה (ולא כך הם הדברים), ובמקום להסיק מסקנות אישיות, כפי שנשאלה על-ידי שתי המראיינות, ממשיכה ארבל להשמיץ את עופר נמרודי כאילו אומנם מדובר עדיין בתמנון רב זרועות. והרי טיעון זה הופרך במהלך המשפט ובעיסקת הטיעון, אותה אישרה הפרקליטות.

אומנם נכון: עופר נמרודי אינו צדיק גדול. הוא הרי הודה בעבירות הקלות יחסית שצויינו בכתב האישום המתוקן, עבירות אותן ביצע תחת סחיטה ואליהן נגרר בשל זאת שידיעות אחרונות הם שהאזינו בסתר ראשונים. ואולם, ארבל חייבת הסבר: מדוע הובילה קן ניצי וכוזב זה במשך חודשים רבים נוספים, יחד עם משה מזרחי, למרות שזמן רב ידעה היטב כי מדובר בעדי שקר.

ארבל מכזבת גם בנקודה בסיסית, הנוגעת הפעם לידיעות אחרונות. הרושם שנוצר מדבריה הוא: אותן מילים שייחסו לידיעות אחרונות (היינו: לארנון מוזס ואחרים) אשמה שהם האזינו ראשונים, השתרבבו בטעות, בלי שהיא שמה לב לכך ולמשמעות הדברים. רושם זה שהיא ניסתה לייצור, אינו נכון עובדתית. בזאת נעסוק כאן בקרוב].