עורכי דין תובעים דיבה עמיתים למקצוע

( 11-9-14) עוה"ד יפעת בן דוד עמית, שי ומורן עמית הגישו תביעת דיבה בסך 400,000 שקלים כנגד עוה"ד אהרון ארדן וינון מלמד מירושלים. זאת בטענה למתן עדות שווא וכזב במסגרת תצהיר.

במבוא לתביעה נאמר כי התנהלותם ואופן התבטאותם של הנתבעים לא זו בלבד שאינה עולה בקנה אחד עם ההתנהגות הנדרשת מצד עורך דין ואף לא עם היחס שיש לצפות לו מצד כל אדם המצוי בפני בית המשפט, אלא שיש בהם גם משום הוצאת דיבה כנגד התובעים.

בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב נאמר כי הצדדים ייצגו צדדים מנוגדים בהליך משפטי אשר התנהל בפני בית משפט השלום ועבר להליך בוררות בסיומו פסק הבורר השופט בדימוס משה גל לחובת הצד המיוצג על ידי הנתבעים.

לדברי התובעים ייתכן ויש בכך כדי להסביר את ניסיונותיהם הנואלים של הנתבעים להכפיש את שמם של התובעים בכל דרך אפשרית על אף שלא יהיה בכך כדי לשנות את תוצאות פסק הבוררות.

לדברי התובעים נראה כי הפגיעה באגו הנתבעים בשל ההפסד בהליך הבוררות הובילה לכך שהוגשה על ידם בקשה לתיקון הבקשה לביטול הפסק בליווי תצהיר כוזב חתום על ידי עו"ד מלמד ממשרדו של עו"ד ארדן שבעזות מצח העז לתמוך את הבקשה השקרית בתצהיר כוזב ביודעו שהמדובר בתצהיר כוזב.

בתביעה נאמר כי בבקשה לתיקון הבקשה לביטול פסק הבוררות ביקש עו"ד ארדן לתקן את בקשת ביטול הפסק הואילו ולשיטתו וכלשונו " התגלו לו לתדהמתו" כי עוה"ד שי ומורן עמית ממשרדה של עו"ד יפעת בן דוד עמית שאך עתה הוסמכו ורק החלו את דרכם המקצועית התחזו לעורכי דין, וכי היא שיתפה עמם פעולה בהתחזותם כעורכי דין. לדברי התובעים תמיכה בטענותיהם צירפו הנתבעים פרוטוקולים "נבחרים" מתוך ניסיון נואל להטעות באופן מכוון.

בתביעה נאמר כי הנתבעים סמכו טענותיהן השקריות והנבזיות על מספר פרוטוקולים עליהם נרשם כי עו"ד שי עמית הינו עו"ד במועד בו היה מתמחה. לדברי התובעים הנתבעים לא הביאו ולו בקשה אחת שהוגשה כביכול על ידי עו"ד שי עמית הואיל ולא הוגש על ידו דבר, ובחרו להביא רק את פרוטוקולי הדיונים בהן נפלה טעות סופר בשמו של עו"ד שי עמית מתוך מטרה ברורה להטעות.

לטענת התובעים הפירוט החסר בבקשה הנתמכת בתצהירו השקרי של עו"ד מלמד אינה השמטה מקרית וכי הנתבעים יודעים היטב כי מי שניהלה את הדיון, הרשומה כבאת כוח יחידה בכותרת כל כתב שהוגש והיחידה שטענה, הייתה אך ורק עו"ד יפעת בן דוד עמית ואיש מלבדה.

בתביעה מצוין כי הנתבעים והבורר ידעו כי עו"ד שי עמית סיים את ההתמחות ואף איחלו לו בהצלחה במבחן. לדברי התובעים טענת הנתבעים לפיה נודע להם לתדהמתם רק בדיונים האחרונים בפני בית המשפט כי עוה"ד שי ומורן עמית אינם עורכי דין וכי עו"ד שי עמית אף ייצג, הינן טענות מקוממות ושקריות, וכי עצם העובדה כי קלדנית בית המשפט רשמה בטעות תואר עו"ד הנלווה לשמו של שי עמית ברשימת הנוכחים בדיון אין בה בכדי להוביל להתחזות על ידו.

בתביעה נטען כי טענת הנתבעים לפיה עוה"ד שי ומורן עמית התחזו לעורכי דין מהווה חציית קו אדום בהעלאת טענות שקריות פגיעה חמורה בשמם הטוב. "התנהגותם הפסולה והבוטה של הנתבעים הינה ללא כל רסן תוך ביצוע עבירה פלילית ממש של מתן עדות שווא וכזב בתצהיר, הטעיית בית המשפט באופן מכוון לנסות ולנצח בתיק גם אם הדרך דורשת מהם לעבור עבירות אתיות, אזרחיות ואף פליליות תוך שהכול כשר ביניהם" נאמר בתביעה.