תקיפות של יהודים על-ידי ערבים בצרפת מעלות פחדים נושנים

"הנערים הסתירו את כיפותיהם תחת כובעי בייסבול. הנערות הכניסו את תליוני מגן הדוד שלהן מתחת לחולצותיהן. בית הספר שלהם, הנמצא בפרבר של מעמד הביניים, מזרחית לפריס, נשרף ונמלא בפחד, ואלו הכללים החדשים שלו", כך מתואר בניו-יורק טיימס, החשש הגדול של יהודי צרפת לאור גל האנטישמיות העולה במדינה בעת האחרונה (יום ד', 3.12.03).

מוקדם באחת השבתות בנובמבר, בריונים לא מזוהים, הציתו את בית הספר "מרכז התורה" ליהודים אורתודוכסים שהיה אמור להפתח כבית-ספר יסודי בחודש ינואר.

השריפה בבית הספר הניעה את הנשיא ז'אק שיראק לקרוא לישיבת קבינט דחופה ולהכריז, כי "התקפה על יהודים היא התקפה נגד צרפת". האירוע עורר גם דיונים וויכוחים קשים על ההגדרה ועל היקפה של האנטישמיות כיום בצרפת ובכל אירופה ואילץ את ממשלת צרפת להכפיל את מאמציה במלחמה בתופעה.

אך גם כשהם משבחים את ממשלתם בפעילותה הזריזה, חלק מהיהודים הצרפתים, במיוחד ממעמד הפועלים ויהודים ממעמד הביניים ממוצא צפון אפריקה, משוכנעים כי צרפת לא לגמרי בטוחה עבורם. הם אומרים, כי העימות הישראלי-פלשתיני והכיבוש האמריקני בעירק הופך את צרפת לשדה קרב לערביי צרפת המוסלמים ומהווה מטרה לתקוף יהודים. "אנו, היהודים בצרפת, משלמים את המחיר לאירועים במזרח התיכון, המשודרים מבוקר עד לילה בטלוויזיה", אמר מרק אפללו, עובד דפוס, החובש את כיפתו בגאווה וששלושת ילדיו לומדים ב"מרכז התורה".

עוד אמר, כי "אם יהודי הולך לשכונה ערבית מוסלמית, עליו לשאת מטריה כדי להגן על עצמו מהאבנים שיתעופפו לעברו".

צרפת היא בית לכ-600,000 יהודים, אוכלוסיית היהודים הגדולה ביותר מלבד בישראל ובארה"ב, אך היא גם משמשת בית לאוכלוסייה גדולה פי 10 של מוסלמים ממוצא ערבי, האוכלוסייה הגדולה באירופה, רובם צעירים, עניים ומובטלים.