אולמרט מוחה נגד הקיצוץ בתקציביהם של מנועי הצמיחה של המשק

"במשרד התמ"ת נמצאים הכלים המרכזיים בנושאים היכולים להוות את מנועי הצמיחה של המשק: השקעות, מחקר ופיתוח, ייצוא ועסקים קטנים" - כך אמר היום שר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, בדיון שנערך היום בועדת הכספים בנושא תקציב התמ"ת לשנת 2004.

השר אולמרט אמר כי היעדים העיקריים להשגה במשרדו בשנת התקציב 2004 הם:

בתחום היצוא - הכנת תשתיות לגידול ביצוא של 10%-12% בשנה (משנת 2005 ואילך); הבאת חברות רב לאומיות לבחון השקעות בישראל (לפחות 5 בשנת 2004).

בתחום ההשקעות והפיתוח - הגדלת היקף ההשקעות בתעשייה ב-4%-6% בשנת 2004 וב-10% בשנת 2005; קיצור משך הטיפול ב-50% בבקשה לתמיכת המדינה בתוכנית, מהשלמת הבקשה עד מתן ההחלטה.

בתחום התעסוקה - הורדת שיעור האבטלה בשנת 2004 מן הצפי של 11.5%-12% לרמה של 10%-10.5%.

בתחום הצרכנות - מניעת כשלי שוק ועוולות צרכניות. יצירת תחרות הוגנת ע"י טיפול בחסמים.

השר אולמרט ציין כי הצעת האוצר ל-2004 בנושא תקציב מרכז ההשקעות המסתכמת ב-474 מיליון שקל, מהווה 40% מהצעת התקציב שהוגשה ע"י משרד התמ"ת למשרד האוצר.

לדבריו, התקציב המוצע על ידי האוצר יאפשר רק כ-39% מסך היקף האישורים המתוכננים במסלול המענקים שנת 2004, קיצוץ אשר יגרום להקטנת היקף ההשקעות ב 1.6 מיליארד שקל.

השר אולמרט אומר כי הקיצוץ המוצע מביא לפגיעה אנושה ביכולת מרכז ההשקעות לתפקד כמנוע צמיחה מרכזי במשק. "במידה והצעת האוצר תתקבל, לא יהיה ניתן לאשר את מרבית הבקשות של המפעלים הגדולים בהיקף השקעה של 4.8 מיליארד ש"ח - מה שיגרום להפסד השקעות של כ-6 מיליארד שקל למשק, ועל כן יפגע בסיכויי היציאה מהמיתון של התעשייה והמשק בשנים הבאות", אמר.

עוד נאמר בישיבת הוועדה כי בשנת 2000 תקציב המו"פ עמד על 440 מיליון דולר, בשנת 2004, בהתאם להצעת התקציב המתוכנן, סה"כ תקציבי המו"פ יעמד על כ-210 מיליון דולר בלבד, דהיינו הקטנת התקציב ב-52%.

לדבריו, קיצוץ של 220 מיליון דולר יגרום להשפעות הרסניות למדי על המשק הישראלי: על פי תחשיבים שנעשו בלשכת המדען הראשי, כל דולר מענק מו"פ מניב למעלה מ- 15 דולר ייצוא.

220 מיליון דולר מקוצצים, פירושם אובדן פוטנציאל ייצוא של למעלה מ-3 מיליארד דולר לשנה בטווח של כ-5 שנים ואיתות למשקיעים הזרים כי מחויבותה של המדינה לקידום המו"פ נמצאת בנסיגה. זאת בנוסף לפיטורין של 6,000 מועסקים נוספים (בנוסף ל-19,000 מועסקים שפוטרו בתעשיית ההיי-טק בשנתיים האחרונות).

סה"כ התקציב המוצע לשנת 2004 בתחום המחקר והפיתוח פירושו חזרה לרמה של שנת 1992/3, בה הסתכם ייצוא הטכנולוגיה העילית והמעורבת ב- 4.7 מיליארד דולר לעומת 13.6 מיליארד דולר בשנת 2002.

עסקים קטנים:
- העסקים הקטנים הם מנוע צמיחה וכלי מרכזי למלחמה באבטלה.
- ההשקעה בעסקים קטנים זהה בגודלה להשקעה בתשתיות.
- עסקים של עד 50 עובדים מעסיקים סך הכל כמיליון עובדים.
- למעלה מ-90% מבעלי העסקים הם עסקים קטנים.
- עלות יצירת מקום עבודה כ-6,000 ש"ח.
- תהליך יצירת מקום עבודה בעסקים קטנים, מהיר ביותר.
- העסקים קטנים מקור פרנסה עיקרי במיוחד בפריפריה.
- בשל חוסר תקציב נסגרו המט"ים הבאים:ב-2003 - שני מט"ים: אשקלון ונצרת עלית. ב-2004 - הערכות לסגירת 8-5 מט"ים נוספים.

יצוא:
- 10 אחוזים מהיצואנים (645 מפעלים) הינם יצואנים גדולים ובינוניים (סך יצוא מעל 5 מיליון דולר) מייצאים כ-80% מסך כל הייצוא של ישראל. 90 האחוזים הנותרים (5805 מפעלים) הינם יצואנים קטנים המייצאים כ-20% מסך כל הייצוא של ישראל.

- תקציבי הקרן לקידום השיווק (100 מיליון שקל), מכון היצוא (31 מיליון שקל), נספחים מסחריים (28 מיליון שקל) - מהווים כ-1.5 פרומיל מהיצוא.

- נספח מסחרי המכניס מיליוני דולר של יצוא ובנוסף מקדם השקעות זרות ושת"פ תעשייתי: עלותו הכוללת הממוצעת 200,000 דולר בשנה.

- קיצוץ בתחומים אלו מסכנים את אחד ממנופי הצמיחה החשובים.