חשד לעבירות שחיתות בעשרות מלש"ח ברכבת

חשד לעבירות שוחד ומס הכנסה במערך הניקיון של רכבת ישראל, הן מצד עובדים ברכבת והן מצד קבלנים חיצוניים. המשטרה מסרה (יום ג', 2.9.14), כי מדובר בחשדות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים.

בחודשים האחרונים ביצעה יחידת להב 433 פעילות מודיעינית וחקירתית סמויה ברכבת ישראל. החקירה הגלויה החלה היום ומתבצעת עם יחידת חקירות מכס ומע"מ חיפה ויחידת יהלום של רשות המיסים ובליווי פרקליטות מחוז צפון והמחלקה המשפטית מכס ומע״מ צפון.

החשד הוא שמנהלים ומפקחים באגף התברואה ברכבת, אנשי חברות קבלניות מתחום הניקיון ושירותי כוח אדם ומעורבים נוספים ביצעו עבירות שוחד, מרמה, עבירות על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה ועבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקפים הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים. החקירה מנוהלת תוך שיתוף פעולה מלא מצד הנהלת הרכבת.

ממצאי החקירה מעלים, לדברי המשטרה, כי מספר מפקחי תברואה ברכבת זייפו דוחות פיקוח על ניקיון מערכי הרכבת, על-מנת שיועבר בגינם תשלום יתר לחברה קבלנית המועסקת על-ידי הרכבת בתמורה לטובות הנאה.

בנוסף עלה חשד, כי בעלי החברה הקבלנית ומנהלים בה יצרו מנגנון שיטתי של הנפקת חשבוניות מנופחות ו/או פיקטיביות עבור תאגידים להם סיפקה שירותי ניקיון וכוח אדם, ביניהם הרכבת, תוך דיווח כוזב לרשויות המס וקיזוז החשבוניות, בין היתר, באמצעות חברות משנה המועסקות על ידם.

היחידות החוקרות עיכבו או עצרו לחקירה למעלה מ-25 חשודים במעורבות בפרשה ובוצעו עשרות חיפושים בבתיהם ובמשרדיהם. כמו-כן, נתפסו נכסים, רכוש וחשבונות לצורכי חילוט. חלק מהחשודים יובאו בהמשך היום לבית משפט השלום בראשון לציון לדיון בבקשת המשטרה להאריך את מעצריהם.

הפרשה נחשפה לפני יותר משנה וחצי

ברכבת ישראל מבהירים כי חשיפת הפרשה נעשתה כבר בתחילת שנת 2013 ביוזמתו של מנכ"ל חברת רכבת ישראל, בעז צפריר, ובהנחייתו לבצע ביקורת פנימית מעמיקה ולחקור את נושא ההתקשרויות עם קבלני הניקיון של חברת הרכבת.

"רכבת ישראל עושה כל מאמץ לשמור על טוהר מידות ומינהל תקין ומוקיעה כל התנהלות שאינה במסגרת החוק", נמסר בתגובת דוברות רכבת ישראל. "באשר למעצרים המדוברים, הטיפול נמצא באחריות משטרת ישראל, אליה הועברו ממצאי החקירה".

בהודעת רכבת ישראל מינואר 2013 נאמר כי עיקרי הממצאים מצביעים על פעילות בלתי תקינה ומתמשכת של מספר עובדים במערך הניקיון, כאשר מעבר להיעדר פיקוח ממשי על עבודות קבלן הניקיון, הדברים הגיעו לכדי התנהלות שיטתית מתמשכת של מתן דיווחים ואישורים כוזבים על ביצוע ניקיון ברכבות. בכלל זה: אישורים על ניקוי רכבות שכלל לא נמצאו במתחם; כפילויות באישורים (אותה רכבת מדווחת בכפילות); אישור על סוגי ניקוי שלא בוצע כלל (לדוגמה: ניקיון יסודי חיצוני שלא בוצע כלל, ניקוי כללי לעומת ניקוי ראשוני).

עוד נאמר כי כפועל יוצא מהאמור, נשאה החברה לאורך השנים בתשלומי יתר בהיקפים מצטברים בגין עבודות שעל-פי החשד כלל לא בוצעו, כאשר בנוסף לכך ניקיון רכבות הנוסעים היה ברמה נחותה, תוך פגיעה ברמת השירות ללקוחות ובתדמית הרכבת.

בהתאם לממצאי הבדיקה הוחלט אז, לנקוט ללא דיחוי בהליכים משמעתיים נגד העובדים המעורבים בעניין ולערוך חקירה יסודית בדבר ההתנהלות הכספית מול קבלן הניקיון.