עו"ד יוסף דיאמנט טען ששיקר לבנקים

עו"ד יוסף דיאמנט טען ששיקר לשני בנקים עבור לקוחו, הנוכל עודד דסאו, ונראה שלא אמר את האמת גם לבית המשפט. כך קובע (25.8.14) סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין.

דיאמנט מחזיק בנאמנות עבור דסאו 98 ממניותיה של חברת לב האגם, שבבעלותה מקבץ דיור לעולים באשקלון; דסאו ורעייתו ורדה מחזיקים בשתי המניות הנותרות. בשנת 2011 הורשע דסאו בעבירות מרמה, גניבה בידי מנהל ועבירות נוספות ונדון לשנתיים מאסר.

משה ויזל טען, כי דסאו שכנע אותו - ערב כניסתו למאסר - להלוות לו 26 מיליון שקל לכיסוי חובה של לב האגם לבנק לאומי, ובתמורה המחה הבנק לוויזל ולדיאמנט את השעבוד על הנכס. מאחר שהחוב כלפיו לא נפרע והגיע ל-32 מיליון שקל, תבע ויזל לאכוף את השעבוד. דסאו ודיאמנט טענו, כי ויזל נכנס כשותף ואין לו כל שעבוד על הנכס.

אורנשטיין קבע חד-משמעית, כי הוא מאמין לוויזל ואינו מאמין לדסאו ודיאמנט. האחרונים טענו, כי ההסכם שהוצג לבנק לאומי בדבר הלוואה והמחאת זכויות, היה הסכם שנועד להוליך שולל את הבנק. דסאו טען: "ויזל, יוסף דיאמנט, עודד דסאו שיקרו את הבנק". ואילו דיאמנט אמר, כי שיקר לבנק משום שמדובר היה בהנחה של 7 מיליון שקל לטובת לקוחו (דסאו).

על כך אומר אורנשטיין: "עדיה העיקריים של לב האגם הודו שבשאלת מהות ההתקשרות שבינה לבין ויזל, הם שיקרו במצח נחושה לבנק על-מנת להותיר את הנכס בידי לב האגם, שכן אחרת הוא עמד בסכנה שימומש לטובת הבנק. משכך, שומה על לב האגם לשכנעני ששני אלה מעידים אמת לפני", שכן ייתכן שהפעם הם משקרים כדי למנוע את מימוש הנכס בידי ויזל. "והרי כשם ששיקרו לבנק ללא היסוס, מה ימנע מהם לשוב לדפוס התנהגות פסול זה גם בבית המשפט?".

אורנשטיין קובע, כי לא שוכנע באמיתות דבריהם של דסאו ודיאמנט, שגם נסתרו במסמכים מפורשים לגביהם נתנו השניים תשובות מתחמקות. לגבי אחד מהם אף טען דיאמנט, כי מדובר ב"מסמך למראית עין", ועל כך מעיר אורנשטיין שמדובר בדפוס התנהגות של דסאו ודיאמנט בדמות "התקשרויות במסמכים למראית עין". דיאמנט אף טען, כי הסתיר מבנק דיסקונט את האמת בנוגע לנהנה בחשבון שפתח בו לטובת ויזל. "כלומר, מצגי השווא נמשכים על-ידי עו"ד דיאמנט ולא רק כלפי בנק לאומי אלא גם כלפי בנקים אחרים", מגיב אורנשטיין.

את עדותו של דסאו מסכם אורנשטיין באומרו שהיא הייתה סתורה, לא התיישבה עם מסמכים, נמצאו בה פרכות רבות והוא אינו נותן בה אמון. על דיאמנט הוא אומר, כי בעדותו "התגלעו בקישים שמקשים על מתן אמון בה, בלשון המעטה". אורנשטיין מביע הסתייגות מהתנהלותו של דיאמנט לדברי עצמו, ולפיה היה מוכן לשקר לבנקים עבור לקוחו, ו"מי יתקע כף לידי ש[דיאמנט] לא עשה זאת גם בהליך שלפני".

עוד אמר דיאמנט, כי הוא מוכן לשקר לבנקים אך לא להונות את רשויות המס. אורנשטיין מגיב: "ואתמה: מדוע את אלה מותר לשקר ואת רשויות המדינה אסור? אגב, לשיטת עו"ד דיאמנט באשר למהות העסקה, יש לרמות גם את רשויות המס, שכן אם העסקה היא רכישת מחצית הזכויות של לב האגם בנכס ולא הלוואה, היה מקום לדווח עליה לרשויות המס, לשלם את המיסים הנדרשים לרבות מצד לב האגם ככל שיש כאלה ועוד".

אורנשטיין הורה לאכוף את השעבוד לטובתו של ויזל, כך שמקבץ הדיור יעבור לבעלותו. לב האגם חויבה בהוצאות של 150,000 שקל. את ויזל ועורך דינו אשר דל ייצגו עוה"ד בועז בן-צור ותומר שקרצי; את לב האגם ייצגו עוה"ד יגאל כהן ובן-ציון צדוק; דיאמנט ייצג את עצמו; ואת ורדה דסאו - עו"ד ארי אליעז.