מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, טוען כי הרשות צפויה לסיים את שנת 2003 ללא גרעון. בראל תוקף את החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, על דרישתו למנות מנהל מיוחד לרשות השידור וטוען כי החשכ"ל "מסתמך על נתונים חסרי שחר שאינם עומדים במבחן העובדות לאמיתן והנתונים המוכחים שחור על גבי לבן", בדרישתו למנות את המנהל המיוחד.
הדברים כלולים במכתב ששלח בראל (1.12.03) לשר התמ"ת אהוד אולמרט, ליועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ולמזכיר הממשלה ישראל מימון. במכתב מגיב בראל על טענותיו של זליכה - כי רשות השידור צפויה לסיים את שנת 2003 בגרעון משמעותי וכי בכירי הרשות מונעים את עבודתו התקינה של דן ג'ונה, חשב הרשות, שמונה בפברואר השנה לפי החלטת ממשלה על צעדי הבראה ברשות. זליכה דורש למנות מנהל מיוחד לרשות, לטענתו כדי להביא להבראתה.[ראו קישור]
בראל מכחיש כי הרשות מצויה בגרעון עמוק: "אין גירעון בביצוע התקציב בשנת 2003, על אף הירידה בהכנסות רשות השידור בגלל המשבר הכלכלי (פרסומות, תשדירי שירות וחסות) ובגלל הגזירות הכלכליות בתוכנית הכלכלית החדשה בכ-130 מיליון ש"ח, כולל עלויות פרישת עובדים בסדר גודל 30% ממצבת כח האדם ברשות השידור בשנת 2003", טוען בראל.
בראל מפרט במכתב את נתוני תזרים המזומנים בקופת רשות השידור בבנקים נכון לסוף נובמבר, וטוען כי תשלומי הרשות לספקים עוכבו על-ידי החשב ג'ונה. לטענתו, "קיימת יתרה של 58,170,000 ש"ח. לאחר הורדת עלויות שכר חודש נובמבר ב-1.12.03 בסך 17 מיליון ש"ח ותשלומי המס במחצית חודש דצמבר שנה זו, תיוותר יתרה אשר מאפשרת לרשות השידור קיום פעולותיה השוטפות וסילוק חובותיה בהלנות השכר והתשלומים לספקים אשר נגרמו בעקשנות ואטימות על-ידי דן ג'ונה במרוצת החודשים האחרונים.
יחד עם הכנסות המתוכננות לחודש דצמבר, תעמוד לרשות קופת רשות השידור בתזרים מזומנים בבנקים יתרה על סך כ-50 מיליון ש"ח עד סוף דצמבר 2003, אשר תאפשר לרשות השידור לסיים את השנה על פי המתוכנן בתקציב המאושר לשנת 2003".
בראל טוען, כי הנתונים נבדקו על-ידי מנכ"ל משרד התמ"ת רענן דינור ונמצאו מדוייקים. כמו כן, טוען בראל, נבדקו הנתונים על-ידי ועדת המשנה המיוחדת לבדיקת תקציב רשות השידור של ועדת הכספים של הכנסת. גם כאן, לדברי בראל, נמצא כי הרשות אינה צפויה לקריסה תקציבית.
"הדרמטיזציה אשר אפיינה את התנהגותו של דן ג'ונה מאז חודש יוני 03' ואשר החל מיום 16.7.03 לוותה במכתבים המנבאים שחורות, קריסה תקציבית ופשיטת רגל לרשות השידור, ואי עמידה אפילו בתשלומי השכר השוטף, הוכיחה שוב ושוב שאין לה כל הצדקה והיא נובעת הן מחוסר יכולת מקצועית לשלוט בנתוני תקציב רשות השידור לעומקם והן מכשל ביצירת מערכת יחסי אנוש המאפשרת שיתוף פעולה פורה הרמוני וענייני", כותב בראל.
לדבריו, ג'ונה מפריע זה חודשים לפעילותה התקינה של הרשות ואף מביא לשיתוקה: "חודש אחר חודש הוציא דן ג'ונה במכתבים רבי תפוצה תחזיות בלתי מבוססות הכוללות החלטות חד-צדדיות לשתק את המערכת ולא לבצע תשלומי שכר לעובדים ולא לקיים התחייבויות חוזיות לספקים הן בארץ והן בחו"ל.
ההחלטות כללו, בין היתר, אי רכישת נייר למדפסות החדשות, סוללות למצלמות ואפילו אביזרים החיוניים לשמירה על הפעילות התקינה של האולפנים ברדיו ובטלוויזיה ולקיום השידורים. התקיימו אין ספור ישיבות משותפות להסביר לדן ג'ונה שננקטים צעדים הן להגדלת ההכנסה על-ידי שיווק של פרסומות ברדיו ותשדירי השירות והחסויות בטלוויזיה, העמקת גביית אגרות, וכמובן צימצום הוצאות השכר והפעולות ההפקתיות, ועל כן, גם על דעת ועדת הכספים של רשות השידור והועד המנהל, ננקטו הצעדים הדרושים להבטחת אי יצירת גירעון וקיום התחייבויותיה של רשות השידור לסיום השנה עם תקציב מאוזן".
"אך למרבה הצער" מוסיף בראל, "דן ג'ונה המשיך בהלנות שכר והתנגדות גורפת לפעילות הפקתית אפילו בעניין חדשות ואקטואליה, יו"ר ועדת הכספים של רשות השידור בסיכום דיון שהתקיים ב-23.10.03 בישיבה משותפת של הועד המנהל וועדת הכספים הגדירה את המצב באומרה לדן ג'ונה: 'אני מצטערת לומר לך, החשב, מתעתע בעובדי רשות השידור בסאדיזם, אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול... זו התעללות לשמה'".
"עוד בשבועות הראשונים לאחר מינויו", מציין בראל, "התעוררו מחלוקות קשות בין החשב לבין נציגויות העובדים. רובן של המחלוקות, ההסלמות במתחים וליבוי היצרים בקרב ועדי העובדים נוצרו כתוצאה מהתנהגותו של דן ג'ונה בבוטות מיותרת, בחוסר הבנה ובחוסר רגישות.
במקום לנסות ולהרגיע את חששותיהם הברורים של העובדים, נהג דן ג'ונה בעובדים באופן מתנשא ומזלזל תוך שהוא מאיים עליהם באיומים שונים ומשתמש בסמכותו כחשב רשות השידור באופן בלתי מקצועי... במקום לפעול להרגעת הרוחות ולסיום הקונפליקטים נראה כי מר ג'ונה מצא הנאה מיוחדת בהעצמתו של הסכסוך עד למצב בו 'נדרשת' התערבותם של היועץ המשפטי לממשלה, החשב הכללי, השר הממונה ושר האוצר.
בדרך דומה נוהג דן ג'ונה בכל סוגיה השרויה במחלוקת. במקום לנסות ולפתור הבעיה בהתהוותה מעצים הוא את הסכסוך למימדים החורגים מכל פרופורציה ומערב גורמים חיצוניים ללא צורך".
בראל טוען, כי ג'ונה אינו מתאים לתפקיד חשב הרשות, ולא מונה בתיאום עם יו"ר הוועד המנהל של הרשות, כפי שמתחייב מהחלטת הממשלה.
"מן הרגע הראשון" כותב בראל, "הביע הוועד המנהל התנגדות למינויו של מר ג'ונה לתפקיד, וזאת לאור החשש כי ניסיונו המועט (כ-3 שנים בלבד כסגן חשב במשרד התמ"ס) לא יספיק בכדי להתמודד עם הקשיים הכרוכים בניהול תקציב גוף יוצר כרשות השידור, עם אלפי עובדים ממגזרים מקצועיים שונים ומגוונים ותקציב של כמיליארד שקלים חדשים.
דרישת הוועד המנהל החל מן הרגע הראשון הייתה, להחליף את דן ג'ונה באדם אחר מנוסה ומוכשר ממנו. דרישה זו לא נבעה מהתנגדות למינוי החשב, אלא מן החשש כי האיש אשר מונה לתפקיד אינו מסוגל לשאת בו".
לטענת בראל, החשב הכללי סירב להיפגש עם הנהלת הרשות כדי ליישב את ההדורים בין הצדדים, למרות שהרשות נקטה צעדי התייעלות חריפים, ובהם קיצוץ של למעלה מ-1000 עובדים, צימצום השעות הנוספות, שינוי שיטת ההעסקה והסכמי העבודה הנהוגים ברשות במשך עשרות שנים והפחתת עלויות חוזי הבכירים. כל אלה, לדברי הראל, נעשו דוקא בשנה בה "ההפקה המקורית התרחבה בכל הז'אנרים באחוזים חסרי תקדים, היקף שעות השידור בטלוויזיה גדל במאות אחוזים, והחל עידן הדיגיטציה על מנת להבטיח שימור היצירה העברית בסרטיות ובארכיוני הרדיו והטלוויזיה על-פי חוק".
בראל מדגיש, כי אין לו התנגדות למינוי חשב לרשות, אלא להצבתו של ג'ונה דווקא בתפקיד זה: "מן הדין להדגיש שהצורך במינוי חשב ברשות השידור אומץ על-ידי כמנכ"ל בתחילת כהונתי ובהמלצת רו"ח יעקב (קובי) גינזבורג. זהו תפקיד דרוש בראש ובראשונה למנכ"ל כמקדם ביטחון וככלי עזר ממדרגה ראשונה לקיום בקרה מקצועית בעת ביצוע סעיפי התקציב.
המינוי אושר בשנת 2002 על-ידי הוועד המנהל, ופורסם מכרז לבחירת חשב - רואה חשבון - על-פי הכללים הקבועים בחוק רשות השידור... אך הדבר בוצע אחרת על-ידי האוצר. אין להקיש מהבחירה הלא מוצלחת, בלשון המעטה, לגבי העתיד", מסיים בראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה