דברו על השכלה, לא על אדמה

הסופר א.ב.יהושע קורא למחנכים הערבים לשנות את הדגש בחינוך תלמידיהם מן הזיקה לאדמה לצורך בהשכלה.

"אני מציע לרדת מנושא האדמה כנושא מרכזי ולשים במקומו את נושא החינוך. במקום להגיד היו פה 20 דונם שלקחתם תגידו תתנו לי במקום בית ספר מקצועי מפותח וראוי ללימוד. החוזק הוא לא באדמה אלא בחינוך, בהשכלה, באידיאולוגיה, אתם עדיין ברבעון מיושן של רוב האנושות, ההשכלה היא הכוח ולא האדמה. את זה חייבים לנסות ולדבר עם הילדים מהתחלה. זה אתגר דווקא למחנכים הערבים. תשנו את המנטרה במקום אדמה-השכלה", אמר (יום ב', 25.8.14) בכינוס פורום הפיס לחינוך.

לדבריו, המכנה המשותף שאיתו ניתן יהיה להתקדם - יהודים וערבים ישראלים, פלשתינים ישראלים כלשונו - זה המכנה הישראלי, הכולל את כל המשותף לזהות הישראלית. "המושג הישראלי הוא המושג שקשור לטריטוריה דרך המולדת המשותפת. אנחנו יכולים לתת לפלשתינים הישראלים מרחב רחב לשיתוף פעיל והתקדמות. הזהות הפלשתינית הישראלית שונה מהזהויות הפלשתיניות השונות", אמר.

ח"כ שקד: אסור שמורה יביע דעתו האישית

צילום: [צילום: דן בלילטי]

באחד הפורומים בכינוס נערך עימות בין ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) למורה אדם ורטה, שעמד בפני פיטורים בשל דעותיו הפוליטיות.

לדברי שקד, ניתן לערב פוליטיקה במערכת החינוך אבל בתנאי שהמורה מנחה את התלמידים לפלורליזם מחשבתי ולא בהכרח אומר את דעתו. "מה שלא לגיטימי זה להביע את דעתו האישית של המורה באופן נחרץ ולהוציא את דיבתו של מוסד ממלכתי. מורה שאומר בכיתה שצה״ל הוא צבא לא מוסרי, זה כמו ששופט בית המשפט העליון יגיד שבית המשפט העליון הוא מושחת - זה הוצאת דיבה. צריך להביע מגוון של דעות אבל לא בהכרח את הדעה האישית שלך", אמרה.

בתגובה, השיב אדם ורטה ואמר כי הוא חושב שלדבר על מה מותר למורה להגיד או מה אסור לו להגיד זה "לטמון את הראש בחול", כלשונו.

ווזניאק: היצירתיות יורדת כשנכנסים לבית ספר

צילום: [צילום: דן בלילטי]

סטיב ווזניאק, מייסד שותף בחברת אפל העולמית וניר ברקת, נשאל בכינוס על-ידי ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, האם כדאי למורים להתחבר לטכנולוגיה בכיתה והשיב כי מחשב הוא הכלי האקדמי החשוב ביותר שיש לנו היום אך הבעיה היא שאנחנו מכניסים את המחשבים למערכות החינוך שיש להן את אותן מגבלות כמו שיש למורה שצריך לשלוט ב-30 תלמידים.

"המורה עדיין מוגבל ועדיין יש את אותן מגבלות מודרניות שמחייבות ללמד את אותו החומר באותו הקצב. אבל מי שרוצה ללמוד והתעמק במשהו מיוחד לא יכול לעשות את זה כי בשבוע הבא יש מבחן על החומר הספציפי", ציין.

עוד הוסיף כי יצירתיות יורדת ביום שבו מתחילים ללמוד בבית הספר. "הילד מסוקרן, רוצה לפתוח מגירות ולגלות מה יש בתוכן אבל הוא לא יכול כי יש עכשיו שיעור שקובע לו מה לעשות", טען.

הרב הראשי: אני מוגדר כחילוני

צילום: [צילום: דן בלילטי]

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, ציין במהלך הכינוס כי הוא סבור שדתיים יכולים ללמוד מן החינוך החילוני. עם זאת, לא התייחס באופן ספציפי לנושאים מסוימים.

לדבריו, ביהדות המילה חילוני מתורגמת בצורה לא נכונה. "נדמה לי שאני מוגדר כחילוני, התורה מדברת על כך שכהן יכול להיכנס לבית המקדש ומי שלא כהן, אינו יכול להיכנס אל בית המקדש, כלומר חילוני זאת אומרת לא כהן. כך שאיני יודע להגדיר את המושג חילוני. אני לא חושב שיש אדם שאי-אפשר ללמוד ממנו", אמר.

הרב לאו ציטט את האמרה "איזהו חכם - הלמד מכל אדם". "יש אנשים שאולי כלפי חוץ יש להם כיפה גדולה וזקן גדול אבל מבחינתי הם רחוקים מאוד מהדת, האנשים האלה פוגעים בי. מצד שני יש אנשים שכלפי חוץ לא הייתי קורא להם דתיים אבל מסירותם, ערכיהם ומעשיהם הם דתיים לחלוטין", אמר.