מועמדים לישוב קהילתי: המועמדות נדחתה מטעמי גיל

( 21-08-14) בני הזוג ציפורה והסוחט מהרבני תושבי ב"ש הגישו עתירה לביטול ההחלטה שנתקבלה על ידי ועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה לישובים בנגב ובגליל הדוחה את השגתם על דחיית בקשתם להתקבל לישוב הקהילתי גבעות בר.

ציפורה, הממונה על מנהל המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב והסוחט מנהל יצור והפקה בתיאטרון העירוני ב"ש מבקשים מבית המשפט המחוז בב"ש לקבוע כי התקבלו לישוב גבעות בר וכי הם רשאים לבחור מגרש בו יבנו את ביתם.

במקביל לעתירה הגישו בני הזוג מהרבני בקשה למתן צו ביניים המורה לרשות מנהל מקרקעי ישראל להקפיא את הליכי שיווק המגרשים ביישוב גבעות בר. זאת בנימוק כי ללא צו ביניים המעכב את הליכי הקצאת הקרקע, יימשכו ההליכים המפלים והבלתי חוקיים באי מתן אישור לקבלתם לישוב, ואם תתקבל העתירה והמגרשים ישווקו ויועברו לצדדים שלישיים, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

לדברי בני הזוג מהרבני וועדת השגות דחתה את השגתם בנימוק כי הם לא יתרמו תרומה קהילתית מהסוג והעוצמה הנדרשת כיום בישוב, עקב בעיית מנהיגות קשה בישוב. עוד קבעה הוועדה כי הישוב צעיר והעותרים עלולים לפגוע במעורבות הקהילתית.

בעתירה נאמר כי לאחר המתנה של 4 שנים העותרים זכו בהגרלה שנערכה ביוני אשתקד בין 80 המשפחות שנותרו ברשימת ההמתנה על 15 המגרשים הנותרים, ועל כן קיימת להם עדיפות גבוהה לרכישת מגרש ביישוב. לאחר מכן התייצבו העותרים ליום אבחון במכון אבחון ולפגישה עם וועדת הקליטה בישוב, ואולם בקשתם להתקבל לישוב נדחתה והשגתם על החלטה זו נדחתה.

לטענת העותרים וועדת הקבלה הייתה מוטה נגדם ומטרת הריאיון שנערך להם בפניה הייתה לגרום להם לוותר על מועמדותם לישוב. לדבריהם גישת הוועדה שהתמקדה אך ורק בגילם חטאה לתפקידה ופגעה בהם שלא כדין ולא בצדק.

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד יהודה שוקרון נאמר כי החלטת ועדת הקבלה מפלה כנגד העותרים על רקע גיל והשיקול העיקרי אם לא היחיד לשלילת מועמדותם הינו גילם והעובדה כי אין להם ילדים קטנים.

לטענת העותרים וועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה לישובים התעלמה מנתוניהם האישיים האיכותיים ומיכולתם לתרום לישוב קהילתי מהסוג המדובר וליהנות מייחודיות יישוב זה, והתקבעה סביב היותם זוג "לא צעיר" ללא ילדים קטנים.

לדברי העותרים קריטריון "ההתאמה החברתית" הפך להיות מעין מילת קסם בה נתלות ועדות קבלה אשר מאחוריה מסתתרים שיקולים זרים ופסולים, וכי קריטריון ההתאמה החברתית מהווה אמצעי דרכו קבוצה קטנה של תושבים המתגוררת בישוב קהילתי והמצויה בעמדת כוח, מכוונת עצמה ליצירת "קהילה" הרצויה לה וכי זוהי "קהילה" שהיא במידה רבה הומוגנית ומורכבת מאנשים שניתן לתארם כ"מצליחנים", "מבוססים" ובמקרה הנדון כ"צעירים".

בעתירה נאמר כי מנגנון הסינון והסלקציה הקבוע מייצר "קהילתיות מדומה" המאפשר ל"מתיישבים הראשונים" לקבוע מי יהיו שכניהם וזאת על קרקע ציבורית אשר לכל אזרח יש בה זכות שווה. לדברי העותרים וועדת הקבלה מבצעת איפה ואיפה ונוהגת באפליה ובזלזול כלפי מועמדים שאינם מקושרים למשפחה מסוימת מהישוב או ועד עובדים מסוים, ובמקרה הנדון הועדה עשתה שימוש באפליה אסורה מטעמי גיל כלפי העותרים הממתינים כבר שנים להתחיל בבניית ביתם בישוב.