נאנסה על ידי פדופיל בתחומי בית הספר ותובעת פיצויים

( 18-08-14) צעירה בת 25 תושבת פ"ת שנפלה קורבן למעשי אונס, סדום ומעשים מגונים בהיותה בת 9 בשירותי הבנות בבית הספר היסודי בו למדה, הגישה תביעת נזקי גוף כנגד בית הספר, משרד החינוך עיריית פתח תקוה ומשטרת ישראל.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נאמר כי ביום 11.2.99 בשעה 12:00 המתינה התובעת שסיימה את לימודיה בבית הספר "עין גנים" בפ"ת לאחותה התאומה אשר למדה יחד אתה בבית הספר במסדרון בית הספר במטרה ללכת עמה יחד הביתה.

לפתע כשהייתה במסדרון ניגש אליה אדם מבוגר ששמו חננאל אלקיים אשר בדיעבד התברר כפדופיל מוכר (שוחרר על ידי המשטרה ממעצר כיממה לפני כן לאחר שבאותה יממה רדף אחרי ילדה אחרת באותה סביבה), והורה לה להיכנס לשירותי הבנות כשהוא דוחף אותה בכוח לתוכם ונועל את הדלת.

בתביעה נאמר כי אלקיים הפשיט את התובעת בכוח ואיים עליה באמצעות מספריים שהחזיק בידו, הפשיט אותה בכוח, ולאחר מכן ביצע בה מעשים מגונים, מעשי אינוס וסדום תוך שהוא מכה אותה ומאיים עליה כי ירצח אותה ואת אימה.

כל זאת בתוככי בית הספר אשר היה אמור להיות מקום בטוח לתובעת, וזאת כאשר מסכת העינויים והאונס אותה עברה התובעת על ידו נמשכה כשעתיים.

בתביעה נאמר כי מיד לאחר שסיים את מעלליו בתובעת איים חננאל על התובעת כי לא תספר לאף אחד ולא תצא מהשירותים אחרת הוא יהרוג אותה, ולאחר מכן הוא יצא מהשירותים.

בתביעה נטען כי האנס נתפס על ידי המשטרה בסמוך לאחר מסירת הודעה על האונס על ידי אחותה הגדולה של התובעת, הובא לחקירה, הועמד לדין, הודה באונס התובעת, הורשע ונשפט למאסר של 4 שנים.

במסגרת כתב אישום נכללו מקרים נוספים באותו אזור בו אירע האירוע נשוא התביעה ובין היתר נכלל אונס שלא צלח שאירע בו ביום בשעה 09:00 בבוקר ואשר תלונה אודותיו הוגשה למשטרה בשעה 09:45 ואולם המשטרה לא עשתה דבר בו במקום כדי לאתר את האנס, והלה המשיך במסע ה"צייד" שלו ובשעה 12:00 הצליח להניח את ידו על התובעת ולבצע בה את זממו.

לדברי התובעת מאז האירוע היא סובלת מטראומות, סיוטי לילה, הפרעות אכילה, קושי ביצירת קשר, הפרעות קשב וריכוז, בעיות קשות בתחום החברתי, התעסוקתי ובתחום הזוגי, טופלה ומטופלת גם כיום על ידי פסיכיאטר, והיא תזדקק ככל הנראה לטיפול נפשי לשארית חייה.

לטענת התובעת באמצעות עו"ד רונן צרור נכותה התפקודית הינה בשיעור 100% לצמיתות כאשר האירוע קטע את רצף החיים הרגיל שלה והיא נותרה למעשה בת 9 שנים מאז האירוע ועד היום, ומשכך מאחר והשבר הגדול בחייה ימשיך וילווה אותה ליתרת חייה הרי שאין כל ספק כי כפועל יוצא מכך גם כושר השתכרותה נפגע לחלוטין.

התובעת טוענת כי האחריות לאירוע ולמלוא נזקיה רובצת לפתחן של הנתבעות אשר לא פעלו כנדרש והתרשלו באבטחת בית הספר לרבות ובמיוחד בכל הקשור לכניסת גורמים מסוכנים לבית הספר העלולים לפגוע בתלמידיו, סיכון שהתממש במלוא חומרתו.

התובעת מבקשת מבית המשפט לחייב את הנתבעות לפצות אותה בגין מלוא נזקיה המתבטאים בעיקר בהפסדי שכר ופנסיה בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות ושיקומיות, כאב וסבל וטיפולים נפשיים לשארית חייה.