משת"פים מבקשים היתר שהייה בארץ

( 05-08-14)שני פלסטינאים בני 25 ו-23 ששיתפו פעולה עם כוחות הביטחון פנו לבית המשפט המחוזי בלוד בעתירה דחופה למתן צו על תנאי כנגד הגורמים המוסמכים להעניק להם היתרי שהייה או לחילופין רישיונות ישיבה בישראל, לאור היותם חשופים לסכנת חיים בשטחים בשל היותם משת"פים וחוסר יכולתם לשוב בשל כך לשטחי הרשות הפלסטינאית.

בעתירה נאמר כי למרות הזמן שעבר עדיין אין ביכולתם של העותרים לחזור לשטחים בשל סכנת החיים הממשית הנשקפת לחייהם שם. לדברי העותרים הם חיים מזה שנים בתחומי ישראל וכי הגורמים המוסמכים מסרבים לתת להם מעמד בישראל.

כך לדברי העותרים הם מצויים בין הפטיש לסדן, בין חיים בשולי החברה הישראלית בהיותם חסרי מעמד, לבין חיים בשטחים. זאת תוך חשיפתם לסכנה ממשית על חייהם, ובנסיבות אלו מתבקש בית המשפט למנוע את הרחקתם מישראל עד לתום הבירור בעתירתם.

לדברי העותרים לא מגרשים אדם למקום בו יועמדו חייו בסכנה וכי הם זכאים למקלט בשל שיתוף הפעולה והסכנה הוודאית הנשקפת לחייהם באם ישובו לרשות הפלסטינית.

בעתירה נאמר כי במקרה הנדון קיימים טעמים הומניטאריים המצדיקים מתן מעמד לעותרים וכי לאור סכנת החיים הברורה והממשית הנשקפת להם ברשות הפלסטינית.

לטענת העותרים מדינת ישראל הינה האחראית לשלומם וביטחונם של האזרחים המוגנים ובכללם האנשים ש"גויסו" להיות משתפי פעולה וזאת לאור השימוש שעושה המדינה בסייענים במהלך השנים בהן היא מהווה כוח כובש.

בעתירה נאמר כי קיומה של סכנת חיים לאזרח מוגן לנוכח שיתוף הפעולה עם כוחות הביטחון הישראלים מקימה לכשעצמה אחריות כבדה על הגורמים המוסמכים לדאוג לשלומו, וכי אחריות זו קמה בשל השימוש הנפוץ שעושה ישראל עם משתפי פעולה בשטחים בניגוד לדין הבינלאומי.

לטענת העותרים הגורמים המוסמכים לא נהגו בסבירות ולא שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים בעת הפעלת שיקול דעתם והחלטתם לסרב לאשר מעמדם כתושבים ארעיים בישראל.

לדברי העותרים על המדינה שהכירה במעמדם כסייענים להכיר באחריותה למציאות חייהם הקשים באם יגורשו לרשות הפלסטינית וכי חובה עליה לתת להם חיים מוגנים ובטוחים ולהסדיר את מעמדם, נוכח שיתוף הפעולה עם כוחות הביטחון ובשל הבטחתה המפורשת לעשות כן.