משה ליאון היה נגוע בניגוד עניינים

דוח ביקורת פנימי בליכוד קובע כי רו"ח משה ליאון היה נגוע בניגוד עניינים בעת שרץ כמועמד הליכוד וישראל ביתנו לראשות עיריית ירושלים. את הדוח חיבר עו"ד שי גלילי, מבקר מפלגת הליכוד, והוא נשלח בשבוע שעבר (6.8.14) לעיונו של מנכ"ל הליכוד, גדי אריאלי.

בתלונה שהובילה לבדיקת המבקר הפנימי בליכוד נטען כי בבחירות המוניציפליות האחרונות בירושלים כיהן ליאון כמועמד הליכוד לראשות העירייה בזמן שבו שותף במשרדו נתן שירותי ראיית חשבון למפלגת הליכוד. בכך, טען המתלונן, היה ליאון בניגוד עניינים כלפי המפלגה וכלפי חבריה.

ליאון טען בתגובה כי בבחירות בירושלים עמד בראש רשימה משותפת לליכוד ולישראל ביתנו [שבאותה עת היו סיעות מאוחדות גם בכנסת, א.ו.] וכי משרד רואה החשבון שבו הוא שותף לא היה מעורב בהכנת ההסכם שבין הסיעות לרשימה המשותפת, לא היה מעורב בקביעת התקציב שהוקצה לרשימה המשותפת - תקציב שנקבע על-ידי המנכ"ל אריאלי ועל-ידי ח"כ פאינה קירשנבאום - ולא העניק שירותי ראיית חשבון לרשימה המשותפת.

הסבריו של ליאון לא סיפקו את המבקר הפנימי בליכוד. "לאחר עיון בנתונים האמורים, לרבות בתגובת משרדו של מר ליאון, עולה חשש סביר לניגוד עניינים פוטנציאלי בפועלו של מר ליאון עת שבכובעו האחד כיהן כמועמד לראשות עיריית ירושלים בתמיכת ובמימון המפלגה ובכובעו השני כיהן כשותף במשרד ראיית החשבון שהיה אחראי על הנהלת החשבונות במפלגה", קבע המבקר.

לדבריו, חוקת הליכוד כבר קבעה כי הגורמים המקצועיים במפלגה לא יכהנו במקביל כמועמדים מטעמה. עוד ציין כי אומנם מכיוון שליאון אינו עובד המפלגה, כלל לא ברור האם קיימת תחולה ישירה לסעיף האוסר את מועמדותו, אולם מדובר ב"רציונלים זהים", כלשונו.

"לדידי, מדובר ברציונלים זהים, הגם שמדובר על נותן שירות מקצועי, שמשרדו אחראי על חלוקת הנהלת החשבונות של המפלגה. באשר, לא יהא חולק כי בעת שנותן שירותים מקצועי מכהן במקביל גם כמועמד המפלגה לראשות העירייה, זה האחרון עלול לזכות למעמד מועדף וליתרון בלתי הוגן לכל הפחות בחלוקת תקציבים שבין מועמדי המפלגה ברשויות המקומיות השונות, מחמת יחסי העבודה השוטפים ויחסי תלות הדדית עם גורמי המפלגה, אף אם באופן פורמלי הוא לא היה מעורב בניהול התקציבים הספציפי".

"למנוע את הרע בטרם יארע"

צילום: [צילום: יותם פרום]

עו"ד גלילי העיר עוד כי יש בניגוד העניינים שעליו הוא מצביע משום חשיבות בייחוד בשל היות מפלגה גוף דו-מהותי שעליו כבר פסק בעבר בית המשפט העליון כי צריך להתנהל "על-פי אמות מידה של שוויון, אמינות, הגינות, למטרות הראויות, בתום לב מתוך הגינות לא רק במסגרת פעולתה המעין-שלטונית אלא גם בפעולתה הפרטית".

עוד ציטט את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, שקבע במאמר אודות ניגודי עניינים כי איסור ניגוד העניינים אינו רק בניגוד העניינים עצמו אלא גם על הימצאות במצב שבו עלול להיות ניגוד עניינים. "מטרת הכלל היא למנוע את הרע בטרם יארע. הכלל - צופה פני עתיד. אין זה מעלה או מוריד אם בפועל שיקול הדעת הוא ראוי. גם אין זה מעלה או מוריד אם בפועל נגרם נזק או הוענקה טובה לזה שלמענו פועלים", ציטט במטרה לדחות את טענותיו של ליאון כי לא קיבל כל הטבה מן הליכוד בשל טיפול משרדו בהנהלת החשבונות של המפלגה.

בשל כל זאת, המליץ המבקר הפנימי של הליכוד בפני מנכ"ל המפלגה לקבוע נהלים ברורים שיאסרו על כל נותן שירותים למפלגה להציג מועמדותו לכל תפקיד ציבורי מטעם המפלגה. "זאת, לשם שמקרה מסוג זה, המציב את נותן השירותים בניגוד עניינים מובנה, לא יישנה בעתיד", לשון הדוח.