המעמד הבינוני מתדרדר לעוני; הגידול בנזקקים - בקרב האוכלוסיה הצעירה

מתחילת השנה ועד חודש אוגוסט עמד ממוצע הגידול בביקוש למזון על 46%, בהשוואה ל-37% אשתקד. זאת מסקר שערך ארגון לתת בקרב 94 עמותות, אגפי רווחה ובתי תמחוי, בנושא מצב העוני בישראל.

בדוח נכתב, כי "כל העמותות, ללא יוצא מן הכלל, ציינו שזיהו עלייה בביקוש משפחות למזון". הדוח התפרסם היום (ב', 1.12.03).

עוד עולה מהדוח, כי הפריפריות נחשבות לאזורים העניים ביותר. העלייה הגדולה ביותר בביקוש למזון נרשמה באזור הצפון - 50% לעומת 42% בשנת 2002, ובאיזור הדרום עמד הביקוש על 46% השנה לעומת 31% אשתקד. האיזור היחידי בארץ בו נרשמה ירידה בביקוש למזון הוא המרכז - מ-39% אשתקד ל-36% השנה.

בבדיקת האוכלוסיות המקבלות סיוע מעמותות, עולה כי משפחות חד-הוריות ומשפחות מרובות ילדים הן האוכלוסיות הנתמכות ביותר. כך, על-פי הנתונים 32% מכלל הנתמכים השנה, לעומת 26% אשתקד, ו-32% לעומת 31% אשתקד בהתאמה.

גידול משמעותי בצורך לסיוע נמצא השנה בשלושה מגזרים נוספים: שיעור הצעירים כמעט הוכפל, מ-8% אשתקד ל-15% השנה ושיעור המובטלים הנתמכים בעמותות גדל מ-10% בשנת 2002 ל-26% השנה.

מעמד חדש לנתמכים - מעמד הביניים
שיעור הנתמכים ממעמד הביניים עומד השנה על 11% מהנתמכים, לעומת 0% שנה קודם לכן.

בדוח נכתב, כי "תופעה זו מדאיגה במיוחד, ועשויה להעיד על משבר חמור ועל קריסתם של תאים משפחתיים רבים בישראל. משפחות שמגדירות עצמן מעמד ביניים, ואשר עד לפי זמן מה יכלו, בעבודה קשה, לחיות בכבוד, עומדות בפני שוקת שבורה עקב המיתון הקשה, ופונות לבקש את תמיכת החברה באמצעות ארגוני הסיוע".

נתון נוסף העולה מן הדוח הוא כי מרבית הנתמכים בעמותות זקוקים לעזרה ארוכת טווח, ואת זו מתקשים ארגוני הסיוע לתת. 54% מהנתמכים השנה מקבלים סיוע של למעלה משנה, לעומת 64% בשנת 2002. לעומת זאת, נרשמה עלייה בשיעור הנתמכים לטווח קצר.

בארגון לתת מסבירים את הירידה בשיעור מקבלי הסיוע לטווח ארוך והעלייה בשיעור מקבלי הסיוע לטווח קצר בעלייה הדרמטית של דורשי הסיוע וביכולת המוגבלת של העמותות לעמוד בדרישה העצומה של הנזקקים למזון, מה שגורם לכך שהן מגבילות את משך הסיוע שניתן לכל משפחה.

מתוך המבוא לדוח

מבוא

עוני: "דלות, עניות, חוסר כל" (מילון אבן-שושן), "חוסר כל, העדר כסף ומשאבים הדרושים לקיום מצבו של העני (המילון השלם, עברי-עברי, יעקב שויקה).

תת תזונה, רעב חוסר בחינוך, אין מה ללבוש, אין איפה לגור, אין עבודה, אין אוכל, הילדים לא מקבלים ארוחה חמה, לא הולכים עם ארוחת עשר לבית הספר, אין בילויים, אין כסף למותרות, אין חוגים, דמי אבטלה, מה זה חוץ לארץ? חייבים את תמיכת החברה, ביטלו את הוויזה, קצבה, כל ילד רביעי, האוברדרפט בבנק, הוצאה לפועל, ניתקו את החשמל, קר בחורף, גם השנה לא קונים מתנות לחג, מרגישים בושה, כישלון, אבטחת הכנסה, חמישה ילדים בחדר, אין כסף לטיול של בית הספר, כל משפחה חמישית, משפילים את העיניים והגו כפוף, המדינה השנייה הכי ענייה בעולם המערבי, המצב הולך ומחמיר, אין תקווה לשינוי, הקירות מתקלפים, נוברים בפחים, אין מוטיבציה, חוסר אונים, מלחמת השרדות.

מהם הפנים של העוני

מידי שנה מפרסם המוסד לביטוח לאומי את "דוח העוני" וקובע באופן שרירותי, לא עדכני, שטחי ופשטני - מי עני ומי לא, על-ידי מתיחת קו דמיוני אשר מתיחס לפרמטר של הכנסה בלבד.

העוני אינו דמיון, אלא מציאות כואבת ומורכבת, אנחנו בארגון לתת, החלטנו לקחת על עצמנו אתגר - להציג את "הפנים של העוני" בישראל בדרך אחרת, חדשנית, אלטרנטיבית.

אם נשכיל לפעול יחד, לוותר על אגו ופופוליזם, לפנות מקום לעיקר, להבין מה חשוב באמת, אם ננסה לשנות את השיח הציבורי. אם נאמץ דפוסי מחשבה והתנהגות שמחבקים את האחר, אם נחליט שהקשר ביננו צריך להיות שונה, לא השתייכות למגזר אלא חלק מחברה אחת, אם נבין שאנו באיבו של משבר שאינו רק סטטיסטי ואשר מאיים להביס את החוסן שלנו כחברה. אם נאמין שיש לנו כוח להשפיע - נוכל.

ארגון לתת חותר לשינוי חברתי על-ידי פעילות של החברה האזרחית בשלושה אופנים: לפעול, להעיד, לחנך. במשך שנות פעילותו מתמקד הארגון בהקמת תשתית לאיסוף מזון מהציבור הרחב ומהמגזר העסקי, והעברתו באמצעות רשת של ארגונים לא-ממשלתיים, לאוכלוסייה השרויה במצוקה.

אופן חשיפת הציבור בישראל לבעיית העוני אינו משקף את מורכבות התופעה והשפעותיה על החברה הישראלית. לדעתנו, הדיווח על העוני והעניים בישראל אינו מעמיק דיו, ולפיכך מקשה על הבנת הבעייה בקרב הציבור ומקבל את הניכור של העוני והעניים מכלל החברה.

דוח העוני האלטרנטיבי מבקש לתת מענה למספר מאפיינים של השיח הציבורי על העוני בישראל:

המדינה והחברה האזרחית אל מול העוני: למנגנוני המדינה יש כיום שליטה מוחלטת כמעט, הן על הגדרת תופעת העוני ומימדיה והן בקביעת מדיניות הטיפול בה. מצב זה מקשה על גורמים בחברה האזרחית לקבל תמונה אובייקטיבית על מצב המצוקה ולהיות מעורבים באופן משמעותי בטיפול בעוני בישראל. דוח העוני האלטרנטיבי שואף לחזק את המנדט של החברה האזרחית בדיון על העוני בישראל ודרכי התגובה אליו.

לעוני יש גם פנים שאינן סטטיסטיות: המעמד המרכזי של דוח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי, הינו הצגת תמונה חלקית של העוני בישראל תוך התבססות על שיטות מחקר סטטיסטיות אשר אינן משקפות את הפן האנושי בעוני.

פוליטיזציה של הדיון על העוני: הדגש בדיון הציבורי על העוני בישראל הוא פוליטי-מפלגתי. מבלי להמעיט בחשיבותו, דיון זה פוגם שמימוש הפוטנציאל לשינוי חברתי הטמון בחברה האזרחית ואינו מעודד אזרחים, ללא קשר לעמדתם הפוליטית, לפעול למאבק בעוני ולסייע לעניים.

העוני והתקשורת: למרות מאמצי התקשורת לתת ביטוי למצוקת העוני, הרי שבשל אופיים של אמצעי התקשורת החדשותיים, מירב הדיווח התקשורתי על העוני נוטה לשטחיות ולחוסר עקביות ומביא לעיתים להצגת העניים באופן סטיגמתי וחד-מימדי.

העוני אינו תופעת טבע. ניתן לצמצמו משמעותית ולתת לאלו השרויים בו שייכות חברתית, כבוד ותקווה. באמצעות דוח העוני האלטרנטיבי, אנו מקווים לשים את הנושא על סדר היום הלאומי-חברתי.