הוצאת הקיבוץ המאוחד יוצאת בספרים חדשים

הוצאת הקיבוץ המאוחד יוצאת עם ספרים חדשים.

המוות כדרך חיים, מאת: דויד גרוסמן

בקובץ של מאמרים שפורסמו בעיתונות בישראל ובעולם, מספר דויד גרוסמן את סיפורן של עשר השנים הסוערות, מאז לחיצת היד של רבין וערפאת על מדשאת הבית הלבן בספטמבר 1993, ועד ימי המלחמה שאין לה שם, של שלהי שנת 2003.

הקריאה ברצף המאמרים הופכת אותם לסיפור עלילה אחד, מטלטל ורב תהפוכות, המשרטט בקווים עזים את הדרמה של החיים בישראל בעשור האחרון.

בשפה אישית וגלוית-לב, מתעד גרוסמן את רגעי השיא והשפל של הדרמה הזו. הוא מנתח בחדות תהליכים, מגמות והלכי נפש, ומתאר את ביטוייהם המוחשיים והפרטיים ביותר בחייהם של ישראלים ופלשתינים.

בלי להסתיר את לבטיו ואת תקוותיו שלו שהתבדו, הוא כותב על האופטימיות של תחילת התהליך, על הסיכוי החדש שלרגע הבליח, ועל דעיכתו המהירה; על רצח רבין ועליית הימין, על חיי היומיום תחת אימי הטרור ופיגועי ההתאבדות. על החרדות הפרטיות והלאומיות ועל ההכשלות-העצמיות של שני העמים.

יש בספר ביקורת נוקבת על אופן פעולתם של מנהיגי ישראל והפלשתינים, וגם ניסיון להבין מדוע שני העמים האלה כמו נידונים לבחור פעם אחר פעם בדרך האלימות והשנאה.

המוות כדרך חיים פורש תמונה של מציאות בלתי אפשרית שנעשתה כבר כמעט לשגרה. סיפורו של תהליך השלום, שהחל כהבטחה גדולה, ובתוך זמן קצר להפליא התדרדר למצב של שיתוק ומלכוד-הדדי, לחידלון מתמשך, שהופך כיום את הישראלים והפלשתינים לבני ערובה כנועים בידי הקיצוניים, בשני העמים, ההולכים ומכתיבים להם עתיד מר.

"...אתה מכיר את הטיעונים שלי, ועונה לי בטיעונים שלך, המוכרים לי. ובכל זאת, שניניו כאילו חייבים לחזור ולצטט אותם, ושנינו לכודים בתוכם, וחשים שגם הם לעולם אינם ממצים את הסיבוך כולו ואת התחושה המשפילה, שאני - ה'ישראלי' וה'פלשתיני' - איננו אלא זוג שחקנים הנידונים להעלות על הבימה, דור אחר דור, טרגדיה גרוטסקית ואלימה, שאיש אינו מצליח לכתוב לה ולו סצינה אחת שיהיה בה איזשהו סיכוי להקלה, להסרת הכישוף".

מתוך: מכתב לידיד פלשתיני, אוקטובר 2000

ספר נוסף בהוצאת הקיבוץ המאוחד הוא:

אל עבר הסמבטיון, מסע בעקבות עשרת השבטים, מאת ד"ר אביגדור שחן

לפני יותר מ-2700 שנה הוגלו מארץ ישראל, על-ידי מלכי אשור, עשרה מבין שנים עשר שבטי ישראל מזרחה אל מעבר לנהר האגדי, שהתלמוד והאגדה מכנים אותו "סמבטיון" ואחריו מתמשכים הררי החושך. מאז נעלמו עקבותיהם.

שם בארץ רחבת ידיים, אומרות האגדות, הם יסדו מדינה וחיים חיי חופש ודרור על-פי חוקת משה, מעבדים אדמותיהם וצבאותיהם ערוכים ודרוכים על לגיונותיהם ודגליהם, ללחום באויביהם.

שלושה עשורי שנים הקדיש המחבר לחקר חידת עקבותיהם האבודים של עשרת השבטים ושגשוגן, שליטתן ונפילתן של שתי מדינות ישראליות אדירות מרחבים שיסדו, תוך כדי נדודיהם. את מחקרו ביסס על ספרים עתיקים, מפות צהובות מזוקן ועדויותיהם של חוקרים, נוודים, סוחרים, לוחמים ומיסיונרים וכן על שיטוט בעקבותיהם להתחקות אחר עדויות.

המתמיה הוא שהמפץ הרעיוני-תרבותי-דתי-חברתי שחוללו עשרת השבטים - הדיו מהדהדים עד ימינו אנו בכל פאתי יבשת אסיה, ועשרות מיליוני תושביה של היבשת עדיין מעידים על עצמם בגאווה, שהם צאצאי צאצאיהם, של עשרת השבטים.

"התאוריה של ד"ר שחן על נדודיהם והיעלמם של עשרת השבטים כה נועזת ומסקנותיה כה מדהימות, שאינני מוציא מכלל אפשרות, היותן נכונות" - פרופ' יונה דור, אוניברסיטת תל אביב.

על המחבר

אביגדור שחן מחנך, סופר והיסטוריון השואה והגבורה. נולד בעיר חוטין בסרביה, גורש במסעות העינויים לטרנסניסטריה, עלה ארצה ב-1947 ונכלא במחנות קפריסין.

התחנך במוסד החינוכי "הדסים". את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, בה הוענק לו תואר דוקטור לפילוסופיה. בין מייסדיו ומנהלו של האגף לחינוך ולתרבות בדימונה. מנהל ביה"ס המקיף "אורט" בלוד. מנהל בית המידרש למורים במקסיקו. המפקח על המכללות האזוריות במשרד החינוך. מזכיר פרסי ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות לסופרים ולקומפוזיטורים. מרצה להיסטוריה צבאית במכללה האקדמית יהודה ושומרון, באריאל.