אדם שנפגע מפיצוץ מטען חבלה שהוצמד בטעות לרכבו, לא ייחשב כמי שנפצע בתאונת עבודה. כך קובע (30.7.14) בית הדין הארצי לעבודה.
ג'לאל סילאוי נפצע קשה בפיצוץ מטען שהוצמד לרכבו במאי 2009, והנחת המשטרה היא שמדובר היה בטעות בזיהוי בשל הדמיון בין רכב זה לבין הרכב המיועד לפגיעה. סילואי ביקש להכיר בפציעתו כתאונת עבודה, בנימוק שהפיצוץ אירע כאשר היה בדרכו לעבודתו. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו, וכך גם בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת.
סגנית נשיא בית הדין הארצי, ורדה וירט-ליבנה, דחתה את ערעורו של סילואי, אם כי מטעמים שונים מאלו של בית הדין האיזורי. היא מזכירה, כי תאונה לא תוכר כפגיעה בעבודה, אלא אם כן היא תיחשב כקשורה בקשר סיבתי עם "סיכוני הדרך" ועם זמן הדרך, כלומר "תאונה שאירע בזמן היותו של המבוטח בדרך ועקב סיכוני הדרך".
בית הדין הארצי כבר קבע בעבר, כי כאשר אדם נורה באקראי בדרכו לעבודה בשל טעות בזיהוי (שמות זהים לו וליעד החיסול) - אין המדובר בתאונת עבודה. וירט-ליבנה קובעת, כי אותו דין חל כאשר מדובר בטעות בזיהוי הרכב. "העובדה שהפגיעה במערער אירעה בעת שהיה בדרכו לעבודה היא מקרית, והאירוע היה יכול להתרחש במקום אחר, ובשעה אחרת, על-פי החלטתם של המפגעים", היא אומרת.
הנשיא יגאל פליטמן, השופט אילן איטח ונציגי הציבור ראובן רבינוביץ ואמנון גדעון הסכימו עם וירט-ליבנה. את סילאוי ייצגו עוה"ד אבי גולדבליט ואסף צ'רני, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד רועי שביט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה