בית הדין הארצי לעבודה ימשיך אחר הצהריים (ב', 1.12.03) את הדיון בעתירות שהגישו לשכת המסחר תל אביב ואיגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים, רשות הנמלים, רכבת ישראל ורשות שדות התעופה, במטרה למנוע את כוונת הסתדרות העובדים החדשה לקיים "מגה שביתה" במשק.
בית הדין אף ידון בבקשת חברת מספנות ישראל להסיר מעליה את האיסור לפרוק אוניות ברציף החברה בנמל חיפה, המוגדר כ"נמל פרטי".
עובדי המדינה יקבלו היום משכורותיהם
בתוך כך, עובדי המדינה, הנוקטים בעיצומים כבר יותר מחודשיים, יקבלו היום את משכורות חודש נובמבר. במשרד האוצר מתכננים לנכות ממשכורות העובדים סכום של כ-10 מיליון ש"ח, עלות השביתה במשרדים השונים שבהם לא היתה קבלת קהל. בהסתדרות אומרים שהכסף שינוכה יוחזר לעובדים מקרן השביתה.
העובדים הנוקטים בעיצומים, לא יועסקו בעבודה נוספת ולא יקבלו אישור להעסקה בשעות נוספות, כוננויות ויציאות בתפקיד. על-כן, לא יהיו זכאים לתמורה בגין שעות נוספות, כוננויות, שכר עידוד, אש"ל, דמי כלכלה ויציאות בתפקיד. לעובדים שנעדרו מהעבודה עקב שביתה או אסיפת עובדים אין לשלם שכר בגין אותה תקופה. כך עולה מחוזר שהפיץ הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.
לפי שיטת "השכר הראוי", מכין משרד האוצר מידי יום את רשימות העובדים והיחידות אשר נוקטים בעיצומים ובאסיפות וכן את מהות העבודות אותן נמנעים העובדים מלבצע והיקף העבודה שאינה מבוצעת על-ידם מתוך סך כל עבודתם הרגילה, על-מנת שניתן יהיה לקבוע מהו השכר הראוי שיש לשלם לכל עובד עבור התקופה בה נקט בעיצומים. עובד שיוכיח לממונה עליו כי עבד בימי השביתה – יהיה זכאי לשכר מלא.
לדברי עו"ד מיכל שמיר מחברת דטהפקס, מרכז מידע ישראלי ליחסי עבודה, שכר וחישובים, שיטת התשלום בה משתמש משרד האוצר בעת עיצומים, תיצור בעיות כיוון שלא ניתן לדעת בבירור מהו השכר הראוי לעובד וכיצד ניתן לכמת 100% עבודה.
נמשכים העיצומים בבתי החולים
עובדי המינהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים חידשו את השיבושים. גם היום מושבתים בתי החולים ברזילי באשקלון, בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע, ובתי החולים הפסיכיאטרים כפר שאול בירושלים ואיתנים בהרי ירושלים.
אמש, נפתחו לשכות שירות התעסוקה למשך יום אחד. על-פי ההערכות, כ-30 אלף איש ביקרו בהן, מה שיצר דוחק ומתיחות רבה, ואף נרשמו כמה תגרות ופצועים [ראו קישור].
היועמ"ש: השביתה פוליטית ואינה חוקית;
השובתים צפויים לתביעות נזיקין אישיות
לקראת הדיון, הגיש אמש (א') היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת, הקובעת כי שביתת ההסתדרות אינה מוצדקת ועל בית הדין לאסור את קיומה. כזכור, היועץ התייצב בדיון לאור הוראת נשיא בית הדין הארצי, השופט סטיב אדלר.
בחוות הדעת שנכתבה על-ידי עו"ד קובי אמסלם, סגן בכיר א' לפרקליטת המדינה, ועו"ד נורית אלשטיין, מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה - בשם היועץ - נאמר כי מחומר הראיות שהגישו ההסתדרות לבית הדין עולה, כי מדובר בשביתה פוליטית - שעל-פי הפסיקה הינה אסורה, או לכל היותר 'מעין פוליטית' - שעל-פי הפסיקה מצויה בתחום האפור, הכוללת אפשרות למחאה הנובעת מחופש הביטוי, ואינה אמורה להוות לחץ אפקטיבי ומתמשך על המעביד. דהיינו, מחאה אזרחית קצרה ומוגבלת".
"לא נותר ספק, כי השביתה שתוכננה משוללת כל יסוד ואינה לגיטימית על-פי עקרונות משפט העבודה. השביתה כולה היא שביתה פוליטית ולפיכך אסורה. אולם, גם אם תמצי לומר שהשביתה נופלת בהגדרה של שביתה מעין פוליטית (אף שלא ראינו כי ההסתדרות הרימה את הנטל להצביע על פגיעה ישירה, מיידית וודאית בזכויות העובדים), הרי כפי שנקבע שביתה כזו מוגבלת למחאה אזרחית קצרה ביותר, ככלל, בת מספר שעות".
עוד נאמר בחוות הדעת, כי "שימוש בלתי מרוסן בנשק 'השביתה', יכול שיוציאה אל מחוץ למתחם הלגיטימי של שביתה המקבלת את הגנות משפט העבודה ויחשוף את ה"שובתים" לתביעות נזיקין".
נטל ההוכחה באשר לחוקיות השביתה מוטל על העובדים
נטל ההוכחה על-כך שהשביתה הינה כלכלית וחוקית מוטל על כתפיהם של אלה המבקשים ליהנות מהגנת משפט העבודה. "לא די בסיסמאות כגון 'פגיעה במרקם יחסים' או 'חשש ממיקור חוץ' או 'שינוי כללי משחק'. על ההסתדרות מוטל הנטל להראות ולשכנע את בית המשפט, כי מעשי השלטון פוגעים פגיעה ישירה בעובדים ובתנאי עבודתם. אין ספק, שחששות לכשעצמן אינן מייצרות זכות משפטית. בנטל זה לא עמדה כלל ההסתדרות וגם מטעם זה אין להכיר בשביתה".
"הממשלה, בכובעה כמעביד, לא ביטלה כל הסכם קיבוצי עם העובדים אותם מייצגת ההסתדרות הכללית, וכל טענותיה בעניין זה בבית הדין הנכבד, הינן, לכל הפחות, בלתי מבוססות. גם בפועלה כרגולטור (כלפי תאגידים סטטוטוריים) וכבעלת מניות בחברות ממשלתיות, לא ביקשה הממשלה לבטל כל הסכם קיבוצי או לפגוע בזכויות מוקנות המעוגנות בהסכמים קיבוציים הקיימים באותם תאגידים... אף לא הוצג כל הסכם קיבוצי אחר שנפגע כתוצאה מהשינויים המבניים המתוכננים".
היועץ מסכים, כי "יש לנהל מו"מ עם ארגוני העובדים על ההשלכות שיש, אם יש, לשינויים שנערכים במקומות עבודה בהם קיימים יחסי עבודה מאורגנים על זכויותיהם המוקנות של העובדים... עם זאת... אין חובה לקבל את עמדת ארגון העובדים ואין ארגון העובדים מחזיק בכוח וטו לגבי עריכת השינויים או לגבי מהותם של השינויים... אין חובה להגיע להסכם קיבוצי".
הרפורמה בקרנות הפנסיה אינה חלק מהסכם קיבוצי
הרפורמה בקרנות הפנסיה, קובע היועץ, אינה חלק מהסכם קיבוצי. "קרנות פנסיה נשלטות על-ידי מערכת דינים מיוחדת [חוק הפיקוח על עסקי ביטוח ותקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964] ועל-ידי תקנון הקרן, שאיננו הסכם קיבוצי".
"אין מקום להכריז על סכסוך עבודה בנוגע לחקיקת החוק בנוגע לקרנות הפנסיה, שכן, אין מדובר בעניין המסור ליחסי עבודה קיבוציים, ההסתדרות פעלה בקרנות כבעלת שליטה בהן, מכלול הזכויות והחובות קבוע בתקנוני הקרנות ולא בהסכמים קיבוציים וההסתדרות אף פנתה לבית דין נכבד זה בהליכים משפטיים שנועדו להביא לביטול החוק".
הגירעון האקטוארי ב-6 קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הוותיקות עומד על כ-53 מיליארד ש"ח - יותר מתקציב הביטחון של השנה ויותר מסך גמלאות המוסד לביטוח לאומי שישולמו השנה! "ברור, איפוא, כי המצב בכל הקרנות הגירעוניות, כפי שהיה ערב הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות, חייב טיפול מיידי ומקיף, שכן אף אחת מהן לא הייתה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. מצב זה, כשלעצמו, די היה בו כדי לחייב מינוי מנהלים מיוחדים בקרנות הגירעוניות על-ידי המפקח על הביטוח".
עוד נאמר, כי הטענה על שינוי בכללי המשחק, "נטענה באופן סתמי וכוללני, בלא שהונחה לביסוסה כל תשתית עובדתית והיא נשענת על אמירות כלליות".
ההסתדרות משחקת בכובעיה השונים לשם קידום ענייניה
"טשטוש ההבחנות היסודיות בין מעמדה של ההסתדרות כארגון עובדים לבין מעמדה כבעלת שליטה בקרנות הפנסיה עשוי להביא למסקנות מוטעות באשר לאופי הסכסוך ולתשתית המקימה אותו... ההסתדרות 'משחקת' בכובעיה השונים תוך שימוש בלתי לגיטימי בכובעה כארגון עובדים, לשם קידום ענייניה כבעלת שליטה בקרנות הפנסיה".
"בנוסף", טוען היועץ, "ההסתדרות כבר פנתה לבית דין נכבד זה וביקשה לבטל את החקיקה בעניין והתיק תלוי ועומד בבית דין נכבד זה, ועתירה לבג"צ (6871/03) תלויה ועומדת אף היא... יש לעשות בה [בזכות השביתה] שימוש בתום-לב, שאף הוא עיקרון משפטי קוגנטי, וזאת ביתר שאת מקום שצעד 'המגה-שביתה', בו מבקשים לעשות שימוש במקביל להליכים המשפטיים, גורם נזק כבד לציבור האזרחים, לציבור המעסיקים הפרטיים ולנזקים נוספים".
ההסתדרות אינה מאזנת בין זכות השביתה אל מול נזקי השביתה למעביד ולציבור כולו: "השביתה המתוכננת נועדה, על-פי ההכרזה של ההסתדרות, להקיף את כלל המשק - מעבידים ציבוריים ומעבידים פרטיים גם יחד, צדדים לסכסוך וצדדים שלישים שאין להם דבר וחצי דבר עם הסכסוך ונעדרי כל יכולת השפעה על מהלכו ועל סיומו של הסכסוך".
השביתה הוירטואלית
שביתה המכונה "וירטואלית" הופעלה לאחרונה, בשנת 1999, על-ידי טייסי וצוות האוויר של חברת התעופה מרידיאנה האיטלקית. בשביתה המדוברת, צוות האוויר של החברה עבד כרגיל, אך לא קיבל משכורת עבור עבודתו בזמן השביתה הוירטואלית, בעוד שהחברה תרמה את ההכנסות ממכירת כרטיסי הטיסה - לצדקה. לוח הטיסות כלל לא נפגע. לאמור, המעביד והעובדים הגיעו להסכמה בדבר נקיטה הדדית בצעדים כואבים שמתקיימים בשביתה רגילה, מבלי שהציבור סובל נזק בגינה ומוניטין החברה לא נפגע בשל היעדרם של שיבושי עבודה האופייניים לשביתה המסורתית.
ואולם, דוגמא זו שונה מהשביתה בה נקטו עובדי הרכבת ורשות שדות התעופה אצלנו, מאחר ובאיטליה דובר בשביתה בת 4 שעות בלבד והעובדים לא קיבלו שכר בגינה.
מחברי חוות הדעת מתקשים לנקוט עמדה ברורה באשר ל'שביתה הוירטואלית', מאחר ו"אף ש[הנושא] עלה לראשונה לפני למעלה מיובל שנים, לא זכה לפיתוח משפטי נרחב". עם זאת, הם מציינים כי השביתות הוירטואליות בחו"ל היו בסקטור הפרטי ולא הציבורי, וכן את הבעייתיות החוקית שבהעברת כספי הקופה הציבורית לצדקה, מבלי שיש לכך הסמכה מפורשת בחוק.
עוד הם מציינים, כי שביתה וירטואלית תמיד נעשתה בהסכמה בין העובדים למעביד, ואילו כאן לא היתה כל הסכמה.
ס"ק 13/03, 14/03 לשכת המסחר תל אביב ואיגוד לשכות המסחר ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה