בג"ץ מגביל התערבות מעבידים בהתארגנות

בג"ץ מאשר (יום ב', 7.7.14) את הכרעתו של בית הדין הארצי לעבודה, המגבילה את התערבותו של מעביד בתחילת הליכי ההתארגנות של עובדיו. פסק הדין ניתן בעניינה של חברת פלאפון, ובג"ץ דחה את ערעורה של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נגד פסק הדין.

בית הדין הארצי קבע: "בנסיבות של התארגנות ראשונית עד לכינונו של ארגון יציג, זכותו של המעסיק לביטוי אינה שוות משקל לזכות העובדים לחופש ההתארגנות בארגון עובדים, וזכות העובדים להתארגנות בארגון עובדים גוברת על זכות המעסיק לחופש הביטוי.

"עם זאת, ובמסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ובמהלך הפעלתו השוטפת של מקום העבודה, רשאי המעסיק לנהוג כפי שנהג עובר להתארגנות הראשונית ובלבד שבהתנהלותו זו של המעסיק אין זיקה להתארגנות ואין השפעה על ההתארגנות והשלכותיה, במעשה או במחדל, במישרין או בעקיפין".

למעסיק יש השפעה

השופט אליקים רובינשטיין אומר תחילה, כי אין זה המקרה הנדיר להתערבות של בג"ץ בהכרעה מקצועית של בית הדין הארצי. הוא גם מציין, שהעתירה הפכה לתיאורטית משום שארגון העובדים בפלאפון כבר הפך לעובדה. עם זאת, רובינשטיין גם נותן גיבוי פרטני להחלטת בית הדין:

"הטעמים המובילים עובדים להתארגן הם אלה שמטבע הדברים מובילים את המעסיק שלא לראות בעין אוהדת התארגנויות עובדים, וגם העותרת אינה מתכחשת לכך. במציאות האנושית, נודעת למעסיק בכגון דא השפעה, גלויה או סמויה, עדינה יותר או פחות.

"בנשימה אחת ברי, כי לאחר כינון יחסי עבודה קיבוציים חשוף המעסיק לצעדים ארגוניים חוקיים, ומארג הכוחות הקיים מתערער שלא לטובתו. נוכח התארגנות ראשונית וחלוקת הכוח מחדש, אין בידי המעסיק לעשות את כל שהיה נתון בידיו קודם לכן. היקף שליטתו של המעסיק במקום העבודה, יחסי המרות בין המעסיק לעובד ותלותו של העובד במעסיק, משתנים".

איזון עתידי

רובינשטיין מציין את הצניחה החדה בכוחה של העבודה המאורגנת, ומוסיף: "הצורך האינהרנטי בעבודה מאורגנת, במיוחד כמובן לשכבות העובדים שבדרגים הנמוכים והבינוניים, לא פס - ובראש וראשונה כך בעתותי שפל כלכלי; והדברים נאמרים מבלי לפגוע במעסיק פלוני או אלמוני. על כן יש מקום כאינטרס חברתי להגן על התארגנות עובדים ראשונית, גם אם ללא אימוץ של צעד כזה או אחר של ארגוני עובדים פלונים או אלמונים".

עם זאת אומרת רובינשטיין, כי בתי המשפט יצטרכו בעתיד לאזן את החלטתו של הארצי: "הדברים הסדר שיפוטי ראשוני, המבקש לחדש ולהעמיד מצב על מכונו החדש, עשוי להיות 'מהודק', כדי לקבוע מסגרת, וזו תתמלא תוכן ברבות הימים.

"גם בנידון דידן לפנינו מטוטלת, שאם נרצה, קרובה היא תחילה יותר לקצהּ האחד של קשת האפשרויות, ואך עם חלוף הזמן עשויה לנוע אל המרכז, ויימצא איזון 'מדויק' יותר בהתאם למציאות המשתנה, באופן שיתן מקום מותאם לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה, יאפשר את בחינתן, ואת סתירתה של החזקה במקרים המתאימים, לרבות בגדרי שקיפות ומידתיות".

השופטים ניל הנדל ואורי שהם הסכימו עם רובינשטיין. את לשכת התיאום ייצגו עוה"ד א' נדל, ח' ורדי, א' ג'רבי, ד' שמואלביץ', א' גרשקוביץ וא' כץ. את ההסתדרות ייצגו עוה"ד א' לין, מ' פרי-אלתרמן, מ' שטיין, א' לונגמן, א' שחם א' ורדי, מ' צחור וש' לב-רן. את המדינה ייצג עו"ד מ' לייסר, ואת פלאפון - עוה"ד א' אהרונסון וי' לסטרל.