עו"ד רונאל פישר מערער על חיובו בהשבת שכר טרחה

( 1-7-14) עו"ד רונאל פישר הגיש ערעור על פסק דין שניתן בסוף חודש אפריל השנה בבית משפט השלום בתל אביב המחייב אותו להשיב ללקוחותיו חלק משכר טרחתם בסך 11,500 דולר ( כ-40,000 שקלים).

בני הזוג רינת מילוא-תמיר ותמיר זיו הגישו בשנת 2008 תביעה להשבת הסך של 245,164 שקלים ששילמו לעו"ד פישר לטענתם לצורך טיפול בשלוש פרשיות בעלות פוטנציאל להגשת תביעות אשר בבסיסן מעשי התאנות, הכפשה, ורדיפה שבוצעו כלפי התובעת מאמנת ספורט ואשת חינוך ותיקה על ידי מעבידיה וגורמים נוספים, בעילות של רשלנות, ותרמית על רקע הפסקת עבודתה במסגרת מוסדות החינוך בהן הועסקה.

בתביעתם כנגד עו"ד פישר טענו התובעים כי לאחר מספר חודשים הסתבר להם כי הלה לא עשה דבר בעניינם ולא הגיש לבית המשפט תביעה כלשהיא שהיה עליו להגיש. בכתב ההגנה טען עו"ד פישר כי המדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית ואין בה אלא ניסיון סחטני להוציא ממנו כספים בטענות שווא.

בפסק הדין ציין השופט מרדכי בן חיים כי הסכמי שכר הטרחה בין הצדדים נוסחו ברישול ובעמימות, וניתן היה לצפות מעורך דין המעיד על עצמו כמי שמייצג לקוחות רבים ואף מרצה על ענייני משפט כי יוציא תחת ידו מלאכה מתוקנת יותר. השופט השתכנע כי הסכמי שכר הטרחה שערך עו"ד פישר אינם מתיישבים עם המקובלות לבי הסכמים כגון אלו.

לדברי השופט הוא מצא טעם רב לפגם בעובדה שלא על בידי עו"ד פישר להציג בבית המשפט תוצרי עבודה כלשהם. השופט קבע כי בכך שעו"ד פישר גבה סך של 11,500 דולר במסגרת אחד משני הסכמי שכר הטרחה בגין טיפול בתביעה אשר הוגדרה על ידו כתביעה חסרת תוחלת ובעלת פוטנציאל של נזק לעניינה של התובעת, גלום "אבק תרמית" ולמצער גביית כספים בנסיבות אשר תחושת הצדק מתקשה לקבל, ועל כן עליו להשיב סכום זה לידי התובעים.

עם זאת קבע השופט כי אין על עו"ד פישר להשיב לידי התובעים את שכר הטרחה ששולם לו במסגרת הסכם הטרחה הראשון מאחר וגרסתם הבסיסית בנוגע לשכר הטרחה האמור לא הוכחה כלל ועיקר וכי עדותם בכל הנוגע להסכם שכר הטרחה האמור הינה בלתי אמינה.

עתה הגיש עו"ד פישר לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור על פסק הדין בנימוק כי השופט בן חיים שהחליט על קבלת התביעה נגדו בחלקה הקטן בלבד הסיק מסקנות מוטעות וביסס חלקים מהכרעתו על טענות שלא הועלו על ידי התובעים בתביעתם, טענות שנסתרו אף מטענותיהם וזאת מבלי שניתנה לו זכות להתגונן בעניין.

התוצאה נאמר בערעור הינה שגויה, פוגעת והרסנית לא כל שכן לאור העובדה שפסק הדין עוסק במשלח ידו של עו"ד פישר הניזון מיחסיו עם לקוחותיו ובוודאי מיושרו ומאחריותו המקצועית כלפיהם.

לטענת עו"ד פישר הוא מילא את חובותיו כלפי התובעים במלואן ובצורה מדויקת וראויה, ועל כן קביעתו של השופט בנוגע להסכם שכר הטרחה השני לפיה עו"ד פישר התרשם כי תביעה זו נתונה להתיישנות כבר בשלב מוקדם, וכי גביית הכספים נעשתה בנסיבות אשר תחושת הצדק מתקשה לקבל, ניתנה ללא כל בסיס משפטי ראייתי או אחר ומבלי שניתן לו יומו בהקשר זה. אשר על כן מבקש עו"ד פישר להורות על קבלת ערעורו ולבטל את פסק הדין של בית משפט השלום.