גרוניס: ארז ביקש פסילה כדי להשהות דיון

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, קובע (יום ב', 30.6.14), כי עו"ד איתן ארז ביקש לפסול את השופט עאטף עיילבוני רק כדי להשהות את בירור בקשה לפי בזיון בית המשפט שהוגשה נגדו.

עיילבוני דחה את בקשתו של ארז לפסול את עצמו, ותיאר בהחלטתו השתוללות יוצאת דופן של ארז והתבטאויות גסות שלו כלפיו וכלפי עו"ד עמית לדרמן. ההליך מתנהל במסגרת תפקידו של ארז כמפרק חברת קלרין טבריה, ולדרמן הוא מפרק של חברת א.צ.ט המצויה במחלוקת עם קלרין בנוגע לזכויות בדירות בטבריה. בקשת הפסילה המקורית הוגשה לאחר שלדרמן הגיש בקשה לבזיון בית המשפט נגד ארז.

ארז שב וטען בערעורו לעליון, כי עיילבוני עוין אותו באופן אישי ונוטה חסד ללדרמן. הוא טען - בניגוד גמור לתיאור הדברים מפיו של עיילבוני - שכל התבטאויותיו בדיון זה וביתר הדיונים "היו מכובדות וענייניות ללא יוצא מן הכלל".

גרוניס קובע: "דין הערעור להידחות מכל וכול, שכן אינו מגלה כל עילת פסלות. למעשה, מהשתלשלות העניין שפורטה לעיל בהרחבה, נדמה כי הגשת בקשת הפסלות לא נועדה אלא להשהות את בירור הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט שהוגשה נגד המערער. בנוסף, השגות המערער על תוכן החלטות בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, כפי שאכן נקט המערער, ולא במסגרת הליכי פסלות".

גם לגופם של דברים, אומר גרוניס, אין כל מקום לפסול את עיילבוני. "גם כאשר שופט מעיר או נוזף בבעל דין או בבא-כוחו, אין הוא מתכוון אלא למלא את תפקידו, לפי הבנתו ומצפונו. לפעמים מעיר השופט לעורך-הדין על התנהגותו באולם המשפט או על הילך טיעונו, בין בעל-פה ובין בהחלטות או בפסקי דין שנתן. לעיתים, בעת התנהלותו של הליך נוצרות נסיבות המצדיקות ביקורת על עורך-דין המופיע לפני השופט", הוא אומר.

גרוניס מוסיף: "קביעת עילת פסלות 'קלה' בשל כל חיכוך בין השופט לבין פרקליט המופיע בפניו, עלולה לחתור תחת הניהול היעיל והראוי של המשפט ולפגוע בבעלי הדין, בשופטים ובעורכי-הדין. לא כל מתח בין שופט לעורך-דין מנביע דעה קדומה או עילת פסלות ויש לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו. השאלה היא האם יש בהתבטאות של בית המשפט משום עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים" - ולא זה המקרה הפעם.