ארדן הגיש נוסח מתוקן לחוק המשדר הציבורי

יושב-ראש הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, חברת הכנסת קארין אלהרר, הודיעה (יום א', 29.6.14) כי כל סעיף שהוועדה תדון בו יועמד להצבעה מיד עם סיום הדיון בו. השבוע יחלו הצבעות על סעיפי הצעת החוק על-פי נוסח מתוקן שהעביר משרד התקשורת.

ניתוק פוליטי

- בדיוני הוועדה בשבוע שעבר תהתה אלהרר כיצד רוצים עיתונאי רשות השידור להיקלט כעובדי מדינה ולהישאר בד-בבד עצמאיים ומנותקים מהשפעות פוליטיות. על-פי הצעת החוק יחולו על עובדי הגוף החדש מגבלות המוטלות על עובדי מדינה דוגמת פעילות פוליטית, קבלת מתנות וצינון לאחר פרישה מתפקידים מסוימים.

הזכות לאפס פרסומות

פרסומות

- בהצעת החוק נקבע כי ברדיו יהיה ניתן לשדר תשדירי פרסומת והודעות ואילו בטלוויזיה ישודרו תשדירי שירות וחסויות, כפי שקיים היום. בדיון הודגש כי לא נקבעה מגבלת זמן שידור לתשדירים והשר גלעד ארדן הודיע כי תיקבע מגבלה כזו. חשש נוסף שעלה עסק בתוכן שיווקי ופרסום סמוי. מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, נילי בן גיגי-וולף, אמרה כי "בשידור הציבורי שממומן מכספי ציבור, הציבור רשאי ליהנות מתכנים בלי פרסומות. ברשות השנייה יש כיום הגבלות ברורות על כמות התשדירים המסחריים ומן הראוי שלכל הפחות תוגבל הכמות גם בשידור הציבורי". לדבריה, "מלבד ההשפעות המסחריות, יש פה גם פגיעה כלכלית בערוצים המסחריים שלא 'נהנים' בנוסף גם ממימון ציבורי". עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, טענה בתוקף כי מאחר שהחוק קובע באופן מוגבל מה מותר הרי שברור שתוכן שיווקי ופרסום סמוי הם אסורים. עם זאת, עו"ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית לוועדה, ביקשה כי יתקיים פיקוח פרלמנטרי על "כללי המשחק" הקובעים מהן פרסומות. יו"ר הוועדה אמרה כי "יש להיזהר משנה זהירות בנושא הפרסומות ולהתייחס באופן ברור לבעיית הפרסומת הסמויה".

ניהול ללא ניגודי עניינים

- בהתייחסה לתפקיד ראש חטיבת החדשות המיועד, אמרה אלהרר שכדי למנוע השפעות וניגודי עניינים הנובעים מיחסיו עם מנכ"ל התאגיד, יש להגדיר הגנות שיאפשרו לראש החטיבה להפיק חדשות אמינות וביקורתיות לצד שמירה על המבנה ההיררכי והמינהל התקין. אחת ההצעות שעלו היא להתנות פיטורים של ראש החטיבה ברוב מיוחד במועצת המנהלים ולא להותירם בידיו של מנכ"ל התאגיד בלבד. אלהרר שללה הגשת תוכניות בידי מנכ"ל הרשות החדשה. היא הבהירה שעליו להתמקד בעבודת הניהול ולא לרדוף אחרי זמן מסך. "בהיותו גם מנהל התאגיד וגם העורך הראשי של התוכן, למנכ"ל לא תהיה דקה להשתתף בשידורים", אמרה ודרשה לאסור עליו להופיע בשידורים, למעט מקרים חריגים הנוגעים לתאגיד עצמו.

"לנצח את חדשות 2"

חברת חדשות מאוחדת

- על-פי החוק החדש, יוקצו 160 מיליון שקל לשנה לחברת החדשות המאוחדת. ח"כ פריג' שאל: "זה יספיק לחברה איכותית ברמה של ערוץ 2?" - רם לנדס: "היעד הוא לנצח את ערוץ 2". ח"כ פריג': "ו-200 מיליון להפקות מקור יתנו מענה לדרמה ולדברים טובים על-פי מגוון דעות?" - לנדס: "תמיד צריך יותר אבל זה מספיק. ח"כ פריג': "כרגע תקציב ערוץ 2 להפקה הוא 450 מיליון, והם עושים ריאליטי". - לנדס: "תוכניות ריאליטי עולות פי שניים". - אלהרר: "מה עלות חברת החדשות בערוץ 2?" - לנדס: "90 מיליון, כולל הלווינים כמו 'שש עם'. עלות החדשות בערוץ עשר הייתה 90 מיליון וכרגע זה ירד ל-80. בתקופתי, עלות החדשות שם הייתה 60 מיליון. פריג': "אז לפי זה, עם 160 מיליון אני אמור לקבל חדשות בכל הרשתות של ליגת על?" לנדס: "ממש כך".

הערוץ הערבי

- בהצעת החוק נקבע ערוץ טלוויזיה חדש בשפה הערבית, שתקציבו הראשוני יהיה כ-20 מיליון שקלים. ח"כ עיסאווי פרייג' תהה אם תקציב זה אכן יספיק להקמת ערוץ ראוי והציע לשר ארדן לקיים דו-שיח עם אנשי תקשורת ערביים בנושא וארדן הסכים. פרייג' הציע כי בתוך חטיבת החדשות, תקום תת-חטיבה בשפה הערבית. רם לנדס אמר כי חלק ממטרות התאגיד הן גם להכשיר יוצרים. לכן הוקצו לערוץ בערבית בתחילה 20 מיליון, והתקציב יעלה מדי שנה עד ל-30 מיליון. זה לא כולל חדשות, שייעשו על-ידי חברת החדשות. הערוץ המסחרי בערבית, שלא קם, לא חלם על סכומים כאלה". חבר הוועדה, ג'לאל ספאדי, אמר: "מאז הקמת ערוץ 1 לא הייתה התייחסות רצינית לערביי ישראל, למרות ששילמו אגרה. ערוץ 33 הוקם לא לערביי ישראל, אלא למדינות ערב. היום ערביי ישראל מהווים 21% מהאוכלוסייה. אנו מיעוט. בכל המדינות שיש בהן מיעוט, יש כלי תקשורת שמייצג אותו. רק בסלון הערבי בישראל אין כלי תקשורת ישראלי, וצופים באל ג'זירה ובערוצים של חיזבאללה וחמאס. על-פי המלצותינו, לראשונה יהיה ערוץ ערבי רציני".

החינוכית

- השר גלעד ארדן אמר כי ישקול את השתלבותם של עובדי החינוכית בגוף החדש שיוקם. "אנחנו דנים בעניינכם בכובד ראש", אמר ארדן לנציגת הטלוויזיה החינוכית בדיון. עובדי החינוכית טענו זה מכבר שאין דינה להיכלל בחוק החדש ושאין מדובר אלא במחטף שמטרתו היא השתלטות על הקרקע היקרה עליה יושבים אולפני החינוכית. בפנייה לשר החינוך שי פירון תהתה ההסתדרות מדוע מוותר משרד החינוך על התחנה שלו. לדבריה, אין טעם לשלבה במסגרת תאגיד השידור החדש אלא להשאירה, לחזקה ולגייס אליה כוח אדם נוסף. עובדי החינוכית, בשונה מעובדי רשות השידור, הם עובדי יחידת סמך של משרד החינוך, קרי - עובדי מדינה.

פטור ממכרזים לעיתונאים

- בהתאם להמלצות ועדת לנדס וכדי לאפשר פנייה לאנשים בולטים בשוק הפרטי, חובת המכרז לא תחול על עיתונאים ומגישי תוכניות. ועדת אלהרר קבעה שאלה יתקבלו בידי מנהל חטיבת החדשות באישור המנכ"ל. מנהלים הכפופים במישרין למנכ"ל ייבחרו באמצעות ועדת איתור. השר ארדן אמר ש"מכיוון שמדובר על פטור ממכרז, חובה לנקוט בגישה מצמצמת. נעביר פירוט מקצועות שלדעתנו כלולים בהגדרת עיתונאי". היועצת המשפטית של הוועדה אתי בנדלר: "מדובר רק באלה שממלאים תפקיד עיתונאי בחטיבת החדשות. הפטור לא חל על עיתונאי שמועסק במחלקה אחרת". אלהרר ביקשה גם לקצוב את תקופת כהונתו של היועץ המשפטי של התאגיד, זאת לאור הערותיהם של חברי הכנסת יוני שטבון וחמד עמאר שביקשו לקצוב את תקופת כהונתם של בעלי תפקידים בכירים.

יחסי ציבור

- משרד התקשורת שכר את שירותיו של משרד יחסי הציבור והמיתוג "שיר שגיא מיתוג" לצורך סיוע ומתן שירותי יעוץ תקשורת חיצוני אסטרטגי בנוגע להקמת רשות השידור החדשה (המשדר הציבורי). ההתקשרות תימשך עד תשעה חודשים, עם אופציה להארכה, ותמורתה ישולם למשרד יחסי הציבור, סך של 19 אלף שקלים לחודש, ובסך-הכל עד 171,000 שקלים לכל היותר, תלוי במשך ההעסקה.