אחות הרוצח נתבעת על ידי אם הילדים

( 24.6.14) רונית יגל (גור) אימם של הילדים יהב בן ה-5 ועדן בת ה-4 שהושלכו אל מותם על ידי אביהם מבניין בן 11 קומות בגובה 38 מטרים ברמת אביב בספטמבר אשתקד, הגישה תביעת דיבה בסך 500,000 שקלים כנגד חגית כהן מחדרה אחותו של אבי הילדים אלי גור.

במבוא לתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה נאמר כי היא נוגעת לאחד ממקרי הרצח המפלצתיים והמזעזעים אשר אירעו במדינה. בתביעה נאמר כי ביום הרצח הגיע אלי גור לבית התובעת למרות שהיה בצו הרחקה ממנה ומילדיהם ולאחר דין ודברים שהסתיים בתקיפתה חטף את הילדים מהבית, נסע עמם לרמת אביב, העלה אותם לגג הבניין, השליך אותם אל מותם ולאחר מכן קפץ והתאבד.

לדברי רונית יגל הדעת נותנת כי בסמוך לאירוע הרצח וגם לאחר מכן היה על משפחתו של הרוצח לבקש את סליחתה, להושיט כל עזרה הנדרשת ולכל הפחות להוקיע את מעשה הרצח הנתעב. אולם התברר כי הנתבעת, אחות רוצח בחרה בדרך בזויה אחרת.

למרבה הצער במקום לאפשר לה להתמודד עם האבל והיגון אשר כמעט והכריעו אותה היא נדרשה להתמודד עם הכפשתה, הוצאת דיבתה וקיטונות של רפש שנכתבו מצד הנתבעת אשר לא היססה להמשיך ולהתראיין ולשונה רעה מול כלי התקשורת.

בדיעבד התברר לתובעת כי מעשיה של הנתבעת נבעו מלבד רצונה להרגיע את מצפונה שלה או כל רציונאליזה שביקשה לתת למעשה אחיה הרוצח, אלא גם מתוך סכסוך ירושה שהיה בינה לבין אחיה אשר כמעט ולא הה מצוי בקשר עמה, על דירת אמם.

לדברי התובעת הנתבעת אחראית לפרסומים בעמוד הפייסבוק שלה במסגרתם התייחסה אליה כזונה ונערת לווי, עצלנית, שקרנית, מניפולטיבית רעה חולה, נתעבת, בזויה, נקמנית.

לטענתה הנתבעת הפנתה אצבע מאשימה כלפיה שהיא זו שהדיחה את אחיה לביצוע המעשה הנתעב, דברים המהווים עלילת שווא ופגיעה אנושה בציפור נפשה, וכי דבריה חמורים כפליים נוכח העובדה כי הנתבעת ידעה היטב על אלימותו של אחיה ועל כך שקיים מרחק רב בינו ובין "מלח הארץ" הנורמטיבי אשר בחרה לצייר.

לטענת התובעת התלהמותה של הנתבעת כנגדה הינה תוצאה של ניסיון הסתרה של הקשר או העדר הקשר בינה לבין אחיה וניסיון מירוק מצפונה.

לדברי התובעת באחד הפוסטים אותם העלתה הנתבעת היא כתבה כי התנגדה להבעת תנחומים לתובעת וכלשונה: "תנחומים לאישה שבמעשיה ובהתנהגותה רצחה את אחי ואת ילדיו, אז על מה להביע תנחומים על שהרגה את ילדיה.. יושבת בביתה ובמקום להיות אבלה על ילדיה ראשה עסוק בתכנון נקמה במשפחה, אישה נקמנית שקרנית ומניפולטיבית".

לדברי התובעת באמצעות עו"ד תמי קלנברג-לוי מטרת הפרסומים הפוגעניים הינה לספק את יצר הנקם של הנתבעת ולנסות להכשיר את השרץ- התנהגותו של אחיה הרוצח.

לדברי התובעת בנסיבות בהן אמרה הנתבעת את האמירות המעוולות והמכפישות הוצאת לשון הרע מקבלת משנה חומרה, כאשר בעודה יושבת שבעה על שני ילדיה היא נדרשה להתמודד עם הטחת השפלות והאשמות שווא אלו, ולו מטעם זה יש לחייב את הנתבעת בפיצוי עונשי מוגבר שישקף את שאט הנפש ממעשים אלו.

התובעת מבקשת מבית המשט לחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בסכום של 500,000 שקלים בגין חמשת הפרסומים נשוא כתב התביעה ולפרסם התנצלות באמצעי התקשורת הקולית והאלקטרונית.