ההשתוללות של איתן ארז

עו"ד איתן ארז, מן המובילים בארץ בתחומי הפירוק וכינוס הנכסים, השתולל בדיון בבית המשפט המחוזי בנצרת, הטיח עלבונות בעורך דין אחר ולאחר מכן ביקש לפסול את השופט שהעיר לו על כך - תוך שהוא מוסר תיאור לא נכון של האירועים. הדברים נחשפים (15.6.14) בהחלטתו של השופט עאטף עיילבוני לדחות את בקשת הפסילה שהגיש ארז.

ארז משמש כמפרק של חברת קלרין ובמסגרת זו ניהל הליך מול עו"ד עמית לדרמן, מפרק חברת א.צ.ט תיירות ונופש. לאחר שהרוחות התלהטו בדיון שקיים עיילבוני בפברואר השנה, הוא הותיר באולמו רק את ארז ולדרמן, בתקווה שיוכלו לנהל דיון ענייני ולהגיע להבנות. אלא שלא כך אירע, ועיילבוני מתאר את התנהגותו של ארז:

"במהלך דיון בלתי פורמלי זה ובטרם הזדמן בידי להביע את עמדתי, פתח ארז במה שניתן לכנותו כלא פחות מ'מתקפה חזיתית' כנגד בית המשפט וכנגד לדרמן, תוך הנפת ידיים, צעקות ושימוש בטון מזלזל. לו היו הדברים הבוטים שהשמיע ארז במסגרת אותו דיון לא פורמלי נכתבים בפרוטוקול, היה בהם כדי לפגוע בכבודו של בית המשפט, בלדרמן, ולא פחות מכך - בארז עצמו.

"במסגרת אותו דיון בלתי פורמלי, התחיל ארז ופתח בכך שבית המשפט שב ומנסה להביא את הצדדים לפשרה וכי הוא לא מוכן לשמוע יותר על פשרות. כמו-כן, טען ארז כי בית המשפט אינו בקיא בפרטי התיק, לא למד את העובדות טרם הדיון, לא הגיע מוכן לישיבה, וכי כל מטרת הישיבה היא להימנע מכתיבת הכרעות ולגבש הסכמות בין הצדדים, וכי בדרך זו בית המשפט אינו ממלא את תפקידו כשופט. כאמור, טענות אלה הופנו לבית המשפט בטון תקיף ובוטה ובדרך לא ראויה.

"כלפי לדרמן ובתגובה לכך שהאחרון ניסה אף הוא להביא את ארז לפשרה שתיטיב עם כל הצדדים (לרבות ארז עצמו, שללא אותה פשרה נותר חשוף לתביעה עתידית מצד בעל המניות בחברה), הטיח ארז דברים קשים, בנימה מזלזלת ומתלהמת, ובתוך כך הצביע על נעליו או על קרסולו ואמר לו כי הוא 'לא מגיע לו עד לכאן'. בנוסף טען ארז, שוב ושוב, כי על עבודתו בתיק זה מגיע לו לקבל את 'פרס ישראל', וכי להבדיל מעבודתו המאומצת, לדרמן אינו עושה מאומה".

לאחר שאימץ עיילבוני את ההסדר בין שני המפרקים, למרות שארז ביקש לחזור בו ממנו, הוא כתב: "אבקש להקדים ולהביע את פליאתי על האופן שבו נגרר ארז בלשונו, וביתר שאת במהלך הדיון האחרון לפני, תוך השתלחות אישית ונקיטת סגנון דיבור 'בריוני' ומתלהם שאין לו מקום בבית המשפט, הן כלפי בית המשפט והן כלפי מפרק א.צ.ט, עו"ד לדרמן. בית משפט זה מעולם לא נתקל בהתנהגות כה בוטה מצד עורך דין כלפי חברו למקצוע, וחמור לא פחות - כלפי בית המשפט עצמו".

בעקבות החלטה זו, ביקש ארז מעיילבוני לפסול את עצמו, בנימוק שהדברים מעידים על אובדן האוביקטיביות שלו. עיילבוני דחה כאמור את הבקשה בציינו תחילה, כי תמוה בעיניו שארז מנסה להכחיש את העובדות בנוגע להתנהגותו בדיון בפברואר. עיילבוני שב ואומר, כי ארז התבטא "בלשון חריפה ותקיפה, שאין לה אח ורע בבית המשפט". לדבריו, "בית המשפט אינו חסין מפני ביקורת ויקבל בברכה כל ביקורת עניינית המועלית בדרך ראויה. עם זאת, כאשר הדברים נאמרים בצורה פוגענית ותוקפנית, לא ניתן להישאר שווה נפש ולהתעלם מהם, כלא היו".

עיילבוני מדגיש: "לדעתי לא נפל כל פגם בכך שהערתי לעו"ד ארז על התנהלותו ועל כך שדבריו כנגד בית המשפט נאמרו בצורה בוטה שיש בה כדי לפגוע בכבודו של בית המשפט ושל בעל התפקיד שהתמנה מטעם בית המשפט. ההלכה קובעת כי האחריות לניהולו של המשפט מוטלת על בית המשפט, ובמסגרת זו רשאי בית המשפט להעיר הערות הקשורות לניהול התקין והיעיל של ההליך לפניו. בתוך כך, רשאי בית המשפט להעביר ביקורת על עורך דין, כאשר ביקורת זו מהווה חלק מהיכולת לנווט את המשפט לפי שיקול דעת היושב לדין.

"...תמוה בעיני כי עו"ד ארז מבקש כיום, בין שורות בקשתו, להתנער מדבריו ומהתנהגותו הבוטה והמזלזלת כלפי בית המשפט ועו"ד לדרמן ולטעון כי טענותיו נטענו בצורה מכובדת ועניינית, מבלי לומר ולו חצי דבר על ההתרחשות במהלך אותה ישיבה לא פורמלית". ארז לא חויב בהוצאות משום שלדרמן לא התבקש להגיב על הבקשה.