בעקבות ההתפרצות: עובדי רשות השידור יוגבלו

יושב-ראש הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, חברת הכנסת קארין אלהרר, החליטה להגביל את כניסתם של עובדי רשות השידור לוועדה. זאת לאחר שגם בדיון האחרון ניסו עובדי הרשות לפוצץ את דיוני הוועדה.

במהלך דיון בוועדה (יום ה', 19.6.14), התפרצה עובדת רשות השידור וקראה: "איך אני קונה חלב ולחם במכולת? יש קבוצה גדולה של אימהות שלא יכולות לשרוד. תראו את תלוש השכר שלי. חותכים לנו בבשר. אל תגידו לי תירגעי, תפוצצו הכל. אני מתפוצצת. אני והחברים שלי, גמרו אותנו. גהינם, מדינה של גהינם!". עובדת הרשות הוצאה בידי סדרנית בקושי רב מאולם הוועדה, והמשיכה לצעוק במסדרון דקות ארוכות.

ח"כ אלהרר הכריזה על הפסקה. כשהוועדה התכנסה שוב אמרה: ״אני מבינה ומכילה את הסערה בה נמצאים עובדי רשות השידור בימים אלה. על-אף שלא ניתן לשמוע כל עובד ועובד בדיוני הוועדה, נציגיהם יעידו כי אני נפגשת באופן אישי ומקדישה תשומת לב מלאה לטיעונים של כל ועד וארגון שפנה אליי״. עוד הוסיפה אלהרר כי ״נושא עתידם של עובדי הרשות נידון בימים אלה בין נציגי העובדים למשרד האוצר וכבר אמש הושגה התקדמות משמעותית במשא-ומתן. נמשיך לעשות מאמצים לסיים את המהלך בצורה הטובה וההוגנת ביותר״.

הוראות מעבר

הדיון היום עסק בסעיפים 19-12 של החוק. נשיאת מועצת העיתונות, דליה דורנר, אמרה כי "החוק, שסוגר ארגון ציבורי בצורה דרמטית ובונה ארגון חדש - בעייתי". לדברי דורנר, "החוק לא מדבר על הרדיו. הרדיו פועל מצוין. למה לפטר את כל העובדים שלו? צריך לכלול בחוק פרק על הרדיו. הח"כים צריכים לחשוב למה לפטר את העובדים שלו. הרעיון לפטר את כל העיתונאים ולקבל עיתונאים בלי מכרז כי אין זמן, בעייתי מאוד. החוק קיצוני מדי. אני ממליצה לפחות על הוראות מעבר. אי-אפשר לזרוק עיתונאים מנוסים, לשלם להם המון כסף ולקחת צעירים בזול. לא יהיה חופש עיתונות בלי עיתונאים רציניים. הנכס העיקרי של הרשות הם האנשים. שיקבעו הוראות מעבר, שאף עיתונאי לא יפוטר במשך זמן מסוים, ובזמן הזה יתחילו להתארגן במכרזים".

ח"כ איתן כבל (העבודה) אמר כי "ביום שנתחיל לבחור עיתונאים במכרזים זה סוף העיתונות".

על מינוי השופט שיעמוד בראש ועדת האיתור, אמרה דורנר: "מטבע כל שלטון, הוא רוצה תקשורת טובה, שישבחו אותו. לכן צריך להקים חומה סינית בין פוליטיקאים לשידור. השיטה היא ועדת איתור שבראשה יעמוד שופט. אבל יש 332 שופטים עם דעות שונות. אם נותנים לשר לבחור מביניהם, לא עשינו כלום". דורנר הציעה שהשר ימנה את השופט על-פי המלצת נשיא בית המשפט העליון "המכיר את עמו". "זה הכרחי", אמרה, "לא לכל שופט יש היכולת. לכן בית המשפט יושב בהרכבים. נשיא בית המשפט העליון יבדוק אם יש לשופט גישה לנושא ויכולת. הוא מכיר את המערכת. אם השופט ייבחר על-ידי השר, לא עשינו כלום".

איזון ראוי

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) התייחס לתקציב השידור הציבורי בסעיף 68: "מצוין (בדברי ההסבר) תקציב של 200 מיליון להפקה ולרכישה של יצירה. האם הסכום הזה יבטיח קיום החוק באיכות שאתם רוצים? ביררתי בערוץ 2, ברשת וקשת. יש להם חצי מיליארד דולר להפקות מקור. מתוך ה-200 מיליון 10% זה לרכישת הפקות זרות. ובמה שנשאר צריך בידור, תעודה, דרמה. בנוסף, מתוך 650 מיליון תקציב מוצע, 200 מיליון אמורים להגיע מהאוצר, כלומר מתקציב המדינה. ואם יהיה הקיצוץ, מה יקרה? אין מנגנון שמבטיח את זה. לכן אני מציע תקציב רב-שנתי לרשות השידור".

לואיז ספורטס מאגודת העיתונאים הביע התנגדות לסעיף 14, העוסק בדוחות כספיים ובדוחות על פעילות תאגיד השידור הציבורי, ועל כך שהדוחות יוגשו לשר. על כך אמר השר ארדן: "הגוף החדש אמור להצטיין בשני תחומים – 1. כל חטיבת החדשות והאקטואליה. 2. הפריה והזנה של שוק היצירה, מתוך פלורליזם. כלומר לא גוף אחד יקבל 80%. זה בריא מאוד לכלכלה ולתוכן. למי מפריעה השקיפות?".