71 אלף תארים אקדמיים הוענקו ב-2013

בסוף שנת תשע"ג (2012/13) הוענקו תארים אקדמיים ל-71.7 אלף מסיימי לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות אקדמיות לחינוך). 39.7 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות (55.3%), 25.6 אלף - מהמכללות האקדמיות (35.7%, מהם 18.3% מהמכללות המתוקצבות ו-17.4% מהמכללות הלא מתוקצבות) ו-6.4 אלף - מהמכללות האקדמיות לחינוך (8.9%) - כך מפרסמת (יום ג', 17.6.14) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מהנתונים עולה כי בקרב כלל מקבלי התארים שני שלישים (67.4%) קיבלו תואר ראשון (בוגרים), ו-29% קיבלו תואר שני (מוסמכים). בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, 41.9% קיבלו תארים מתקדמים (תואר שני ותואר שלישי). לעומת זאת, בקרב מקבלי תארים משאר מסגרות הלימוד, שיעור מקבלי תואר שני היה קטן יותר (17.9% במכללות האקדמיות ו-17.2% במכללות האקדמיות לחינוך).

בשנת תשע"ג 48.3 אלף אנשים קיבלו תואר ראשון, מתוכם 22 אלף מהאוניברסיטאות (45.4%), 21 אלף מהמכללות האקדמיות (43.6%, מהם 25.3% מהמכללות המתוקצבות ו-18.3% מהמכללות הלא מתוקצבות) ו-5.3 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (11%).

בשנים הקודמות שיעורם של בוגרי האוניברסיטאות, מקרב כלל הבוגרים, היה גבוה יותר - 90.8% בתש"ן (1989/90) ו-51% בתש"ע (2009/10).

תחומי הלימוד הנפוצים: מדעי החברה ומדעי הרוח

מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות, למדו בכל תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (37.3%). תחומי לימוד נוספים ששיעוריהם היו משמעותיים באוניברסיטאות היו מדעי הרוח (15.4%), הנדסה ואדריכלות (13.8%) ומדעי הטבע ומתמטיקה (12.4%). שיעוריהם היחסיים של רפואה וחקלאות היו הקטנים ביותר (2.3% ו-0.9%, בהתאמה).

מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות המתוקצבות, למדו את רוב תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (31.3%), הנדסה ואדריכלות (26.3%), עסקים ומדעי הניהול (16.8%) ומדעי הרוח (12.4%). שיעור הבוגרים שלמדו משפטים היה הקטן ביותר (0.5%). מקבלי

תואר ראשון במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות, למדו בעיקר עסקים ומדעי הניהול (36.9%), משפטים (35.4%) ומדעי החברה (21.1%). 1% בלבד למדו מקצועות עזר רפואיים. במכללות האקדמיות לחינוך, כל הבוגרים למדו מדעי הרוח (חינוך והכשרה להוראה).

רוב מקבלי תואר ראשון סיימו תוך 4 שנים

במכללות האקדמיות, תחומי הלימוד שבהם יותר מ-80% מהבוגרים סיימו לימודים תוך 4 שנים, היו: מקצועות עזר רפואיים (88%) ומדעי החברה (84.9%). לעומת זאת, באוניברסיטאות, תחומי הלימוד שבהם יותר מ-28% מהבוגרים סיימו ללמוד לאחר 5 שנים ומעלה, היו: הנדסה ואדריכלות (36.8%), מדעי הרוח (35.5%) ומדעי הטבע ומתמטיקה (30.2%).

גם במכללות האקדמיות, יותר מ-28% מהבוגרים בתחומי לימוד אלו סיימו ללמוד לאחר 5 שנים ומעלה - הנדסה ואדריכלות (41.9%), מדעי הרוח (29.7%) ומדעי הטבע והמתמטיקה (28.7%).

הנשים היוו רוב בקרב כלל מקבלי התארים

תחומי הלימוד שבהם שיעורי הנשים היו הגבוהים ביותר היו מקצועות עזר רפואיים (87%) ומדעי הרוח (74.4%). בתחום החקלאות שיעורן עמד על 47.3%, ובמדעי הטבע ומתמטיקה היה שיעורן 42%. השיעור הנמוך ביותר של נשים היה בתחום ההנדסה והאדריכלות (30.4%).

בקרב בוגרי תואר ראשון בתשע"ג הנשים היו צעירות יותר מהגברים. גילן החציוני היה 26.8 שנים לעומת 28.5 שנים בקרב הגברים. פערים אלו באים לידי ביטוי בכל סוגי המוסדות ובמיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (גילן החציוני של הנשים עמד על 27.7 שנים לעומת 30.6 שנים בקרב הגברים).

יותר בוגרי תחומי המדעים המשיכו באקדמיה

שיעורם של אלו שהמשיכו בלימודים אקדמיים בקרב בוגרי תחומי המדעים וההנדסה היה גבוה מאשר בקרב בוגרי תחומי מדעי הרוח והחברה (באוניברסיטאות - 59% לעומת 52%, בהתאמה; במכללות האקדמיות - 34% לעומת 31%, בהתאמה).

בקרב בוגרים שלאביהם יש תואר שני או שלישי - 54% המשיכו בלימודים אקדמיים. לעומת זאת, בקרב בוגרים שלאביהם אין תואר שני או שלישי - 37% המשיכו בלימודים אקדמיים.

יותר עובדים מקרב המכללות האקדמיות

מבין הבוגרים שעבדו, שיעור העוסקים בתפקידי ניהול היה נמוך יותר בקרב בוגרי אוניברסיטאות מאשר בקרב בוגרי מכללות אקדמיות