מבחני המיצ"ב יתקיימו אחת ל-3 שנים

החל משנת הלימודים הבאה, תשע"ה, תעבור ההערכה החיצונית של בתי הספר למתכונת של אחת ל-3 שנים. ההפחתה בתדירות המיצ"ב, לצד המדיניות החדשה של המשרד המטמיעה למידה משמעותית, יצרו מדידה מאוזנת, ראויה ונכונה יותר. מתווה זה יאפשר לבתי הספר ליצור תרבות עבודה המתבססת על תהליכים ארוכי טווח.

ההחלטה בדבר המתווה החדש התקבלה, לאחר שנלמד הדוח מטעם הוועדה המקצועית, אשר מונתה לצורך בחינת השינויים הנדרשים במתכונת המיצ"ב. בוועדה ישבו מומחים מהאקדמיה, מומחים בתחומי החינוך, המדידה והערכה, מנהלים, מפקחים ונציגי משרד החינוך. הוועדה בחנה את הנושא באופן מעמיק ויסודי במשך מספר חודשים.
יוזכר, כי ההחלטה בדבר הקמתה של הוועדה המקצועית התקבלה על-רקע המציאות אתה התמודדה מערכת החינוך בשנים האחרונות. מציאות בה בתי הספר חשו כי הם נמדדים, בעיקר, באמצעות מבחנים ומבדקים, אשר השפיעו על דרכי ההוראה והלמידה.

לנוכח מציאות זו הוחלט לעשות פסק זמן, לצורך בחינה מחודשת וגיבוש של מתווה אחר, כך שהשימוש בכלי ייעשה באופן מושכל ומידתי, ויאפשר לבתי הספר להפיק את הלקחים הפדגוגיים מנתוני המיצ"ב. בעניין זה מציינים במשרד, כי למדדי המיצ"ב ישנה חשיבות רבה, שכן הם מהווים כלי מדידה והערכה מקצועיים ואוביקטיבים, אשר יכולים לשמש כלי שרת בידי בתי הספר, לצורך שיפור והתפתחות.

לדברי חברי הוועדה המקונית, שימוש מושכל בכלי יקדם בבית הספר תהליכים פנימיים של הערכה עצמית מיטבית ומעבר לתרבות של "מדידה בשירות הלמידה". בנוסף, יקיימו בתי הספר תהליכי עומק - לימוד של תוצאות המבחנים והפקת לקחים, גיבוש של תוכניות עבודה בית ספריות, הנותנות מענים לצרכים הבית ספריים ואשר תואמות את צרכי התלמידים.

במסגרת התוכנית האסטרטגית של המשרד ולשם קידום יעדים אלה ימונו רכזי הערכה בית ספריים. אלה יסייעו לבתי הספר בליווי מקצועי, בתהליך הלמידה של תוצאות המיצ"ב, בקידום של תרבות הערכה נכונה בתוך בית הספר ובשיפור ההישגים הלימודיים והאקלים הבית ספרי.

מתכונת חדשה

* כל בית ספר ישתתף במיצ"ב אחת לשלוש שנים. המיצ"ב יכלול מבחני הישגים וסקרי אקלים וסביבה פדגוגית.

* שכבת תלמידי כיתות ה' ייבחנו במיצ"ב בשלושה תחומי דעת: שפת-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה ואנגלית.

* שכבת תלמידי כיתות ח' ייבחנו בארבעה תחומי דעת: שפת-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדעים.

* מבחני המיצ"ב לכיתות ב' – יתקיימו במתכונת פנימית.

יצוין, כי נקודת המוצא המנחה את פיתוח מדדי המיצ"ב היא התפיסה לפיה בית הספר הוא מארג מורכב של סביבות למידה, תכנים ומיומנויות, תפיסות פדגוגיות שונות ועמדות, ערכים חינוכיים, מערכות יחסים בין גורמים שונים בן באי בית הספר. מודל המיצ"ב מתייחס להיבטים הקוגניטיביים, שהם תוצרי הלמידה, באמצעות מבחני הישגים ולהיבטים אפקטיביים וחברתיים באמצעות סקרי אקלים וסביבה פדגוגית.

מבחני המיצ"ב בודקים שליטה בתכנים ובמיומנויות שונות בהתאם לתוכניות הלימודים בכל תחום דעת. המיומנויות מגוונות וכוללות, בין היתר, שימוש באסטרטגיות חשיבה גבוהות כמו הבנה של תהליכים, השוואה בין פתרונות או בין חלקי מידע, מעבר בין ייצוגים שונים ושילוב מידע שמוצג בדרכים שונות, יישום ידע נלמד בהקשרים חדשים, העלאת טיעונים תומכים וסותרים, הסקת מסקנות ועוד. מיומנויות אלו הן חלק ממיומנויות הלומד במאה 21' המקדמות למידה מעמיקה ומשמעותית.

מתווה המיצ"ב החדש מהווה המשך ל"תוכנית הלאומית של למידה משמעותית" הכוללת את השינויים במתכונת בחינות הבגרות וכן את השינויים שנועדו לחזק את החינוך הטכנולוגי. כמו-כן, הוא עולה בקנה אחד עם מודלים של הערכה הקיימים במדינות רבות בעולם (כגון: אוסטרליה, אנגליה, צרפת, קוריאה, ארה"ב, קנדה, פולין, נורבגיה, אוסטריה, שבדיה ועוד).

בעקבות המתווה החדש של מבחני מיצ"ב אמר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ למצוינות בחינוך, וחבר ועד החינוך כי "מבחני המיצ"ב הם מערכת הניווט של הרצף שבין בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. בהיעדרם, קבלת ההחלטות עלולה להסתמך רק על התנסויות אישיות, על אינטואיציות, ועל תפיסות עולם, שכולן הכרחיות, אך לגמרי לא מספיקות.

הורביץ הדגיש כי: "כפי שאיננו יכולים לדמיין טייס שאינו ניזון מנתונים על מצב הטיסה, מאמן כדורסל שאינו אוסף סטטיסטיקות על ביצועי השחקנים, או רופא שקובע טיפול בלי לשלוח את החולה לבדיקות דם ורנטגן, כך גם המדידה בחינוך, משמשת כאבן יסוד בסיסית למקצועיות שבלעדיה לא ניתן באמת לצפות לאמון הציבור".