מחקר: רפורמה ארגונית העלתה מספר המעצרים

מחקר חדש טוען, כי רפורמה ארגונית בנוהלי הטיפול בעצורים שבוצעה בשנים 2008-2007 הביאה לעלייה דרמטית במספר המעצרים שמבצעת משטרת ישראל, להתארכות תקופת המעצר הממוצעת ובמקביל גם לירידה ברמת הפשיעה.

במסגרת הרפורמה, הועברה האחריות על עצורים ועל בתי מעצר מידי המשטרה לידי שירות בתי הסוהר (שב"ס). ד"ר אורן רגבי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר איתי אטר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וד"ר יהונתן גבעתי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בחנו כיצד השפיעו שינויי הסמכויות על תפקוד המשטרה, על אכיפת החוק ועל היקפי הפשיעה.

מטרת הרפורמה הייתה להפוך את שב”ס לארגון כליאה ארצי, שיחזיק תחת חסותו הן אסירים שפוטים והן עצירים, ויתמחה בשמירה על זכויות הכלואים וביטחונם. במקביל, התוכנית נועדה לאפשר למשטרה להתמקד במלחמה בפשיעה ובאכיפת החוק ולא בשינוע עצורים, החזקתם ודאגה לצרכיהם.

הרפורמה הובילה לעלייה של 13% במספר המעצרים שביצעה המשטרה. לא הייתה עלייה במספר המעצרים בגין אלימות, אך נרשמה עלייה במספר המעצרים בגין עבירות רכוש ועבירות סדר ציבורי. כמו-כן, הרפורמה הובילה לעלייה של 23% במשך המעצרים, בכל שלוש הקטיגוריות.

בסך-הכל גדל מספר העצורים הממוצע בזמן נתון בעקבות הרפורמה מ-2,500 ל-4,000, נתון שמשמעותו גידול של 150 מיליון שקל לשנה בהוצאות בגינם. ואולם, אומרים החוקרים, אם ניתן לייחס את הירידה בפשיעה בשיעור של 4% בשנים האחרונות להגברת המעצרים, הרי שהרפורמה הוכיחה את עצמה מבחינה כלכלית, שכן ירידה זו חוסכת 550 מיליון שקל.

עם זאת, מסייגים החוקרים ממצא זה, הירידה בפשיעה הייתה בעבירות קלות יחסית, שעלותן קטנה יותר מעבירות חמורות ולכן החיסכון בפועל קטן יותר. יתרה מזאת: הרפורמה הובילה לעלייה במספר המעצרים שאינם מובילים לכתבי אישום, ולכן ייתכן שהחיסכון בפועל קטן אף יותר.

יצוין, כי מספר המעצרים עלה בשנים האחרונות לאחר שהמפכ"ל יוחנן דנינו הציב ליחידות המשטרה יעדים כמותיים - בין היתר של כמות המעצרים (כולל מעצרים עד תום ההליכים). לדברי דנינו, המעצרים הם כלי מרכזי ביצירת הרתעה ולפיכך חשיבותם רבה בהחזרת הביטחון האישי. לפי נתוני הסניגוריה הציבורית, בשנה שעברה נעצרו 62,000 איש - מספר שיא, למרות שנגד רובם לא הוגשו כתבי אישום.