העליון מגביל הפטור מהיטל השבחה בהרחבה

הפטור מהיטל השבחה על הרחבת דירת מגורים יחול רק כאשר השטח הכולל של הדירה המקורית ושל ההרחבה אינו עולה על 140 מ"ר. כוונת המחוקק איננה להעניק את הפטור כאשר שטח ההרחבה לבדו עולה על 140 מ"ר. כך קובע (יום א', 8.6.14) בית המשפט העליון.

השופטת דפנה ברק-ארז נדרשה לפרשנות החוק הקובע, כי לא ייגבה היטל השבחה על הרחבה אם "השטח הכולל של דירת המגורים לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר". מדובר בהרחבה המיועדת למגוריהם של בעלי הדירה או של קרוב משפחתו. ברק-ארז מאמצת את הפרשנות של ועדת הערר ושל בית המשפט המחוזי בירושלים, לפיה מדובר כאמור על שטח כולל של 140 מ"ר ולא על הרחבה בת 140 מ"ר.

לדברי ברק-ארז, פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכליתו של החוק: לסייע לאזרחים לשפר את תנאי מגוריהם ולהקל על מצוקת הדיור. תכלית זו מצדיקה אבחנה בין נכסי יוקרה לבין נכסים צנועים יותר, ומכאן יש הצדקה להגבלה לפיה השטח הכולל של הדירה יהיה 140 מ"ר. ברק-ארז מדגישה, שהוא הדין בבניית יחידת דיור נוספת באותה חלקת מקרקעין.

ברק-ארז סבורה עוד, כי יש להחיל את המגבלה גם כאשר בעלי הדירה מבקש להקים דירה נוספת על מגרש ריק. לדעתה, גם במקרה זה יינתן הפטור רק עד להשלמת השטח של 140 מ"ר. הנשיא אשר גרוניס והשופט עוזי פוגלמן, שהסכימו עם החלק העיקרי בפסק דינה של ברק-ארז, הסתייגו מקביעה זו באומרם שהיא אינה נחוצה במקרה הנדון.

ביהמ"ש העליון דחה את ערעורה של דפנה רביד על חיובה בהיטל השבחה לטובת עיריית ירושלים בשל תוספת של יחידת דיור עבור ילדיה. העירייה דרשה מרביד 341,000 שקל, אך זו טענה שמאחר שהיחידה הנוספת היא בת פחות מ-140 מ"ר - חל עליה הפטור. ביהמ"ש העליון דחה גישה זו. את רביד ייצג עו"ד מוטי איצקוביץ, ואת העירייה - עו"ד אירנה טויב.