נדחתה תביעת עו"ד בן יעקב נגד עמוס רולניק

( 29.5.14) בית משפט השלום בתל אביב דחה את תביעת הדיבה שהגיש עו"ד עדי בן יעקב נגד עמוס רולניק.
הצדדים היו חברי וועד עמותת עמק התנ"ך אשר בין חבריה מתקיימים חילוקי דעות רבים כלכליים ואידיאולוגיים בעטיים אף פרצו סכסוכים ביניהם.

בכתב התביעה נאמר כי עילת התביעה הינה מכתב שכתב רולניק ( אביו של גיא רולניק מייסד דה מרקר) לחבר בוועד העמותה מכתב ואשר הופץ בין יתר חברי הוועד.

לטענת בן יעקב במכתב האמור העלה רולניק כלפיו טענות אישיות קשות ביניהן כי הוא אינו אמין, והצעתו את עצמו לשמש כמנהל פרויקט עמק התנ"ך במבואותיה של ירושלים רווית שקרים, וכי הוא איננו יציב מבחינה נפשית ומונע ממניעים כלכליים שאינו מגלה אותם.

בן יעקב טען כי רולניק פתח נגדו במסע נקם מתוכנן וזדוני על רקע תהיות קשות אותן העלה במסגרת תפקידיו בעמותה באשר לפעילותו של רולניק בהענקת שירותי מו"לות תמורת שכר לעמותה. לדבריו במכתב שהופץ בין חברי הועד השמיץ אותו רולניק, הטיל דופי ביושרו, ביכולותיו ובכשירותו המנטלית.

לדברי בן יעקב אין לו מניעים כלכליים בקידום מטרות העמותה ורולניק הוא הנהנה ממנה באמצעות הוצאת הספרים שלו. רולניק שלדבריו יזם והוביל את רעיון הקמת "היכל התנ"ך" בעמק דוד בירושלים ואף הקים את העמותה טען באמצעות עו"ד שלומי ויינברג כי משסורבה בקשתו של עו"ד בן יעקב להתמנות כמנהל או לשמש כמתווך למכירת הקרקע החל להתנכל לו במסע השמצות חסר שחר.

לדבר רולניק המכתב נשוא התביעה מהווה הבעת דעה ואין בו קביעות עובדתיות או חוות דעת רפואית בעניינו של עו"ד בן יעקב.

בפסק הדין קבעה השופטת ריבה ניב נקבע כי אמנם היה בפרסום משום הוצאת לשון הרע, וכי ייחוס התכונות השליליות לתובע באופן מפורש כאדם שאין לסמוך עליו ועל יושרו יכולים להקים את העוולה בנסיבות המתאימות.

ואולם לדעתה במקרה הנדון עומדת לנתבע הגנות מפני התביעה ביניהן הגנת הבעת דעה של התובע על הנתבע. לדבריה,כבר נקבע כי גם ביטויים חריפים אשר ברור כי אין הם תיאורים עובדתיים אלא דעתו של הכותב על הנפגע ייהנו מהגנה זו של הבעת דעה.

בנוסף השתכנעה השופטת כי לנתבע עומדות ההגנות שעניינן הגנת תום הלב והגנת אמת דיברתי. השופטת החליטה על דחיית התביעה ועל חיובו של עו"ד בן יעקב בהוצאותיו של רולניק בסך 7500 שקלים.

השופטת ציינה כי לכאורה לא היה מקום להגשת תביעת לשון הרע זו בין היתר בגין הלשון המשתלחת בה פנה התובע למכותביו השונים בהתייחסותו לנתבע כלפיו העלה התובע האשמות הגובלות בפלילים והמצדיקות התגוננות מפניהן.