האוצר: להגביל שכר בכירים בגופים פיננסיים

משרד האוצר מציע לקבוע בחוק, כי עלות שכרם של בכירים בגופים פיננסיים לא תעלה על 3.5 מיליון שקל בשנה. תשלום מעל סכום זה יצריך אישורים מיוחדים ולא יוכר כהוצאה לצורכי מס. תזכיר החוק בנושא הופץ (יום ה', 5.6.14) לקבלת תגובות. משמעות הדבר היא שכר שנתי מירבי של כ-2.6 מיליון שקל ברוטו, שכן עלות השכר למעביד גבוהה ב-25%-30% משכר הברוטו.

בדברי ההסבר להצעה נאמר, כי "שכר בכירים בחברות ציבוריות ובגופים פיננסיים בפרט, מצוי בדיון ציבורי זה שנים רבות על-רקע טענות בדבר גובהו המופרז, וחולשתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח בגופים אלו. היקפי שכר בכירים בגופים פיננסיים גדלו בשנים האחרונות באופן משמעותי. נתוני שנת 2013 מלמדים שכרבע מארבעים מקבלי השכר הגבוה בחברות ציבוריות בישראל הם בעלי תפקידים בגופים פיננסיים, כאשר היחס בין שכרם לשכר הממוצע במשק גבוה במיוחד".

על-פי ההצעה, שכר שעלותו מעל 3.5 מיליון שקל בשנה יצריך אישור של ועדת התיגמול של הדירקטוריון (ואם אין ועדה כזו - אזי ועדת הביקורת), הדירקטוריון והאסיפה הכללית. בגופים המחויבים למנות דירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, יהיה צורך באישור של רובם. גופים פיננסיים שהם גם חברות ציבוריות - דהיינו: כל הבנקים וחברות הביטוח - יחויבו לקבל אישור של רוב מיוחס מבין מבעלי המניות שאינם בעלי עניין בהצעה.

עוד מוצע, כאמור, כי הוצאה של מעל 3.5 מיליון שקל בשנה לא תוכר לגוף הפיננסי לצורכי מס. תקרה זו תחול גם על תיגמול שאיננו בכסף, כגון מניות או אופציות, ובמקרה זה - תופעל בשנה בה יממש נושא המשרה את זכותו לרכוש את אותן מניות או אופציות.

בהצעה מובהר, כי המונח "שכר" יכלול גם החזקת רכב, טלפון, תנאים סוציאליים והפרשות בשל סיום יחסי עובד-מעביד. ההצעה תחול גם על מנהלי קרנות נאמנות, מנהלי תיקים ויועצי השקעות. עוד מודגש, כי התקרה תחול על השכר הכולל המשולם הן בידי הגוף הפיננסי עצמו והן בידי תאגיד הקשור אליו.