משרד האוצר מציע להעניק עידוד לחברות הזנק בגיוס הון בבורסה בתל אביב, בניסיון לצמצם את מספר החברות הנרכשות בידי משקיעים זרים. תזכיר החוק בנושא הופץ (יום ה', 5.6.14) לקבלת תגובות.
האוצר מציין, כי 95% מחברות ההזנק הישראליות נמכרות לחברות זרות, בעיקר משום שהמשקיעים בהן - קרנות הון-סיכון - מעוניינות לממש את רווחיהן. לדעת האוצר, פתיחת האפשרות לגיוס הון בבורסה כתחליף - ולו חלקי - לקרנות אלו, יגביר את הסיכוי שהחברות יישארו בבעלות ישראלית גם בשלבים מתקדמים יותר של חייהן.
הדרך המוצעת הראשונה היא "מימון המונים", והיא מיועדת לחברות שלא הנפיקו בעבר. במסלול זה לא יהיה צורך בתשקיף ומטרתו תהיה גיוס סכומים קטנים ממספר גדול של משקיעים מהציבור. מדובר במודל גיוס חדשני הנבחן במדינות נוספות, מציין האוצר.
ההצעה מצביעה על סיכונים הטמונים ב"גיוס המונים", ובהם ממשל תאגידי שאינו מספק, חשש להונאה ופערי ידע בין משקיעים מתוחכמים לבין הציבור.הצעת החוק קובעת מספר הסדרים לשם צמצום סיכונים אלה, ובהם מגבלות סכום הגיוסים החלות על מנפיק ועל משקיע בודד בכל שנה.
מסלול שני הוא הקלות והתאמות בדרישות הגילוי בתשקיף ובדיווח השוטף ובדרישות ממשל תאגידי. מוצע, כי חברות מסוגים שיקבע שר האוצר, יזכו להקלות שונות שייקבעו בחקיקה הראשית ובחקיקת המשנה. החברות הצפויות להיכלל בחברות האמורות לעיל הן חברות הטכנולוגיה והביומד הגדולות הכלולות במדד ת"א טק-עילית.
מסלול שלישי הוא הקמת קרנות היי-טק נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות, בכפוף להתאמות שונות, אשר יפעלו לתקופה של 15 שנה או ללא הגבלה בזמן. במסגרת זו מוצע ליצור מנגנוני פיקוח עקיף ומנגנוני תמרוץ, אשר יבטיחו את התאמת האינטרסים של מנהל הקרן עם אלו של המשקיעים, כגון חיוב מנהל הקרן או גוף קשור אליו, להשקיע ביחידות הקרן לפחות 5% מסכום הגיוס מן הציבור, ומתן אפשרות למנהל הקרן להשית על נכסי הקרן את עלויות ניהולה אשר ישולמו למנהל מקצועי חיצוני.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה