מועמד לדיינות

מינוי דיינים שאינם הגונים אינו דבר חדש. התלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא מציינת את דברי האמורא ר' יוחנן שדורש את הפסוק הראשון במגילת רות שקראנו השבוע בבתי הכנסת. "ויהי בימי שפוט השופטים - דור ששופט את שופטיו", שבו אם אומר הדיין לבעל הדין טול קיסם מבין שיניך משיב לו הלה בחזרה: טול קורה מבין עיניך. בכך הציב הדרשן רף גבוה של נקיון כפיים ויושרה הנדרש מן היושבים בדין.

סוגיה זו צפויה לצוץ שוב היום (יום ה', 5.6.14) במהלך התכנסות הוועדה למינוי דיינים. הוועדה מתכנסת לראשונה בארבע השנים האחרונות לצורך התחלת דיונים במינוי חמישה דיינים לבית הדין הגדול ו-14 דיינים לבתי הדין האזוריים. שמותיהם של עשרות דיינים הוגשו בפני הוועדה כמועמדים פוטנציאליים. המפלגות הדתיות מתייחסות אל סשן המינויים הנוכחי כאל סיבוב נוסף בזירת האיגרוף הפוליטית בין החרדים לבין מפלגת הציונות הדתית.

שמו של הדיין אברהם זרביב הועלה בפני הוועדה למינוי דיינים על-ידי אנשי מפלגת הבית היהודי. הוא בהחלט יכול להיחשב לנציג מצויין של אידיאולוגיית התורה והעבודה - לוחם אמיץ לב בעל כושר דיינות. אולם עננה אחת מרחפת מעל לראשו של זרביב ומעלה תמיהות אודות התאמתו למשרה שיפוטית כדיין בבית דין אזורי.

עד לבחירות האחרונות כיהן זרביב כחבר המועצה המקומית בית אל. שלוש פעמים הגיש זרביב בקשה לאישור תוספות בנייה בביתו. אולם בקשתו נדחתה על-ידי מי שהיה אז היועץ המשפטי של המועצה המקומית בית אל בטענה כי ביתו נמצא מחוץ לתב"ע וכי לוועדה המקומית לתכנון ולבניה אין כל סמכות לאשר בנייה במגרש המדובר. למרות הדחיה הגיש זרביב את בקשתו פעם נוספת, אך גם אז נדחתה בקשתו בשל התנגדות חברי האופוזיציה במועצה. רק בפעם השלישית שבה הגיש את הבקשה הצליח להשיג את האישור הנכסף בתמיכת חמישה חברי מליאה.

במסמך בקשה מספר 20090057 מתאריך 6 במאי 2010 נכתב כי במגרש בן 485 המטרים הרבועים שעליו ניצב ביתו של זרביב ניצב בית בן שתי קומות. הקומה הראשונה - בת 174.4 מ"ר והשנייה בת 161 מ"ר. זרביב ביקש מן הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לאשר לו תוספת של 20.23 מטרים בקומה הראשונה, תוספת של 24.31 מטרים בקומה השנייה ותוספת של קומה שלישית בת 177.79 מ"ר. הבית כולו פוצל לשתי יחידות דיור.

מסמך נוסף של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מאותו תאריך מציין כי בקשתו של זרביב להרחבת מבנה קיים ברחוב יהודה המכבי אושרה וכי אושרה תוספת בנייה מקסימלית של 330 מ"ר.

עוד עולה מאותו מסמך, המפרט את הנוכחים בישיבה, כי זרביב עצמו נכח בישיבה שבה נדונה בקשתו תוך מה שנראה כניגוד עניינים חמור. בעוד בהחלטה אחרת הנוגעת לבני משפחה של חבר ועדת התכנון והבנייה נכתב כי ההחלטה התקבלה בהיעדרות אותו חבר - לא נכתבה כל הערה דומה ביחס להחלטה אודות הבנייה במגרשו של זרביב.

כאמור, בשל העובדה כי בית המידות של זרביב שברחוב יהודה המכבי בבית אל נמצא מחוץ לתב"ע של המועצה - לאישור שניתן לו להרחבת הבנייה לא היה כל תוקף. זאת, משום שסמכותה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נוגעת אך ורק לשטחים שבתחום השיפוט של המועצה.

"זרביב בנה את ביתו ללא רישיון ואחר כך עשה ניסיונות הולכים וגוברים להשיג רישיון למרות שהוא ידע שזה לא בסמכות הוועדה", ציין השבוע חבר מועצת בית אל החבר בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. "הוא הביא את זה שלוש פעמים לישיבות מליאה למרות שאני אמרתי לו שאסור לנו לאשר את זה. יותר מזה, שאלתי את ראש המועצה דאז, משה רוזנבוים, למה זרביב צריך את האישור אם הבניין שלו כבר בנוי אז הוא אמר לי שזרביב צריך לקבל משכנתה ולמה אנחנו, המתנגדים למתן האישור, סתם 'רעים ורשעים'. אבי אמר לנו שהוא צריך את האישור כי אם פעם יגרשו אותנו מבית אל כמו שגירשו את תושבי גוש קטיף - הוא צריך שיהיה לו אישור על הבית על-מנת שיקבל פיצויים".

משמעות הדברים חמורה ביותר. לא זו בלבד שחבר המועצה דאז והמועמד לדיינות דהיום מתגורר בבית שמעולם לא קיבל אישור בנייה בר תוקף ולא זו בלבד שהמסמכים מעידים כי כנבחר ציבור פעל תוך ניגוד עניינים חמור בהשתתפות בישיבה שבה נדונה בקשתו הפרטית להרחבת בנייה, אם אכן פנה לקבל מימון בנקאי לבניית ביתו תוך שהוא מסתמך על אישור הבנייה שהונפק לו ללא כל סמכות על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - הרי שניתן יהיה לדבר על חשד לכאורה של קבלת דבר במרמה.

שמו של זרביב עלה בחדשות בעבר דווקא בכמה הקשרים חיוביים למדי. הקשרים העשויים ללמד דווקא על אדם בעל יכולת מנהיגות ואומץ רבים. כך למשל היה בין הפורצים לבית משפחת גביש באלון מורה, בפיגוע הרצחני שאירע במוצאי חג ראשון של פסח בשנת תשס"ב, שם ירה בו והרגו. על פעולה זו קיבל את צל"ש אלוף פיקוד המרכז. במשך שנים ארוכות מפקד זרביב על כיתת הכוננות בבית אל ובשנים האחרונות הוא עומד בראש המכינה הקדם צבאית שבבית אל.

אך עם זאת, צץ שמו כמעורב באחת הפרשיות המביכות הנוגעות לרבנות הציונית דתית. בשנת 2005 הוא היה אחד מן המובילים במאבק נגד מעמדו של הרב שלמה אבינר. במהלך אותו מאבק הוטמנה לרב אבינר מלכודת: נשלח לו עד בדיקה ובו דם אסור והוא התיר אותו לאיש השואל. הרקע לדברים היה הקרע שנפער בין הרב אבינר שהתנגד לסירוב פקודה בהינתקות לבין תומכי סירוב הפקודה ובהם עמיתו דאז לרבנות בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד. הרב מלמד ערך באותה עת כינוס של אברכי הישיבה הגבוהה שאותה הוא מנהיג וביקש מאבי זרביב שיציג בפניהם את מסקנותיו אודות הסכנה שיש, כביכול, בפסיקותיו של הרב אבינר בענייני טהרת המשפחה.

אולם למרות כל הדם הרע שעבר ביניהם, תרתי משמע, תומך הרב שלמה אבינר במינויו של זרביב לדיין באחד מבתי הדין האזוריים.

האם אבי זרביב ראוי בעיניך לכהן כדיין?

"כן, למה לא? יכול להיות שהוא עשה פעם טעות, אבל הרבה אנשים עושים טעויות בעולם. הבעיה אינה אם האדם טועה אלא אם האדם לא יודע לתקן. הוא אדם יקר וטוב ולא בגלל שאדם פעם עשה טעות, ואחר כך תיקן, צריך להזכיר לו לנצח את מעשיו הראשונים. אני מכיר אותו היטב. הוא אדם טוב וגם הטעות הזאת, נדמה לי, שהסיתו אותו", אמר השבוע. לדברי הרב אבינר, עבר מאז הרבה זמן ומאז מילא זרביב הרבה תפקידים בנאמנות ובהצלחה. בין אותם תפקידים הזכיר גם כי זרביב היה שלוחו כמשגיח כשרות במפעלים בבית אל. "אני הייתי צריך לחתום וסמכתי על דבריו", ציין.

"אני לא נכנס לפרטים - אם יש דיינים יותר או פחות חכמים ממנו, אבל זאת לא השאלה שאתה שואל", הדגיש. "בעניין הזה - הוועדה תשבור את הראש".

אולם גורם המקורב לרב אבינר הבהיר ל-News1 כי הוא מעולם לא סלח באמת לזרביב או לפטרונו, הרב זלמן ברוך מלמד, על שגרמו להכפשת שמו. לדבריו, גם הרב אבינר לא מעוניין שזרביב ימונה בסופו של דבר לדיין.

אחת מהסוגיות שעליהן צריכה הוועדה למינוי דיינים לתת את דעתה היא שאלת עברו הפלילי של מועמד, אם יש כזה. כך, לדוגמה, למועמד זרביב יש עבר פלילי והרשעה בהסגת גבול. מדובר בתיק שהתנהל בשנת 2003 אודות פלישת זרביב ורעייתו לבית שבבעלות פלשתיני שהיה בכפר עין יברוד, מחוץ לגדרות היישוב בבית אל. שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן, ציין אז כי הנאשמים נכנסו למבנה, מכוח שמועות בדבר הרחבת הישוב, כדי להרחיבו בפועל כדבריהם, ומתוך מחשבה "שאם תהיה אחיזה במקום אז בהמשך ועד התחום הנ"ל הישוב יוכל לבנות".

"משהודו הנאשמים בכניסתם לנכס ובשהותם בו אגב הבאתם של חפצי בית בסיסיים, כשולחן, כסאות ומיטת תינוק - מבלי ששאלת זהותו של המחזיק הטרידה אותם כל עיקר, ורק משום שהנכס נמצא בסביבה המתאימה לצרכיהם, הרי הם כמי שנכנסו לנכס כדי להפחיד את המחזיק או להקניטו על דרך של חסימת זכות המחזיק להמשיך ולהחזיק בנכס", ציין.

זרביב ורעייתו ערערו על הרשעתם וטענו כי לא חל יסוד נפשי המבסס את עבירת הסגת הגבול. טענה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. "לית מאן דפליג שלמערערים ולשאר המתיישבים בישוב היה ברור שהנכס אינו של המועצה. המערערים מזה ביקשו להרחיב את הישוב וראש המועצה (ראש מועצת בית אל דאז, שר השיכון דהיום אורי אריאל) מזה ביקש לתקוע יתד בנכס בכדי שהישוב יוכל להמשיך ולהתפתח. המערערים ואף שאר אנשי היישוב חפצו לקבוע עובדות בשטח על-ידי כניסה למבנה. על-פי הפרשנות המצמצמת של הגנת תום הלב בעבירת הסגת הגבול, ההגנה אינה חלה על המקרה שלפנינו. אנו קובעים כי לא למערער ולא לרעייתו אשר הלכה איתו בצוותא חדא עומדת הגנת תום לב או חוסר בכוונה פלילית", קבעו השופטים.ו

ייתכן שיהיה מי שיטען כי הרשעה זו, שהתרחשה לפני יותר מעשור, אינה מעלה ואינה מורידה בכל הנוגע למינויים ציבוריים. בייחוד כאשר המורשע ריצה את שנגזר עליו - ובמקרה הזה אלו 300 שעות לתועלת הציבור. מן הסתם כך סבור זרביב עצמו. אולם גורמים מקצועיים במשרד המשפטים ציינו השבוע כי על-פי הצהרתו של זרביב בפני הוועדה למינוי דיינים - לא הייתה כלל הרשעה.

באותה הצהרה, שבה נשאלים המועמדים על עברם הפלילי, טען זרביב כי אומנם נחקר אודות מגוריו עם משפחתו בבית ששופץ על-ידי המועצה המקומית בית אל ואשר נטען כי הוא שייך לערבי תושב האזור. לדבריו, לא הוחזק במעצר בגין אותו מקרה ולאחר שהתנהל משפט נגדו בבית משפט השלום - בוטלה ההרשעה. כפי שניתן לראות מן המסמכים המשפטיים הנוגעים לתיק הסגת הגבול - הטענה אודות ביטול ההרשעה אינה נכונה. עוד טען באותה הצהרה כי אותו בית שאליו פלש היה בתחום שיפוט המועצה. גם פרט זה אינו נכון ואף נסתר מעדותו של אורי אריאל בזמנו בפני בית המשפט.

אם כן, הרי שעל כל החשדות אודות פעולות העבר של זרביב בתחום הנדל"ן הפרטי נוספים חשדות חמורים לכאורה של הגשת תצהיר כוזב ואולי אף ניסיון לקבלת דבר במרמה.

תגובות:

* אברהם זרביב סירב להגיב לדברים.
* ח"כ שולי מועלם, החברה בוועדה מטעם מפלגת הבית היהודי, אמרה ל-News1 כי היא מבררת את הטענות. "אנחנו מבררים את העניין הזה וכשאקבל את כל התשובות מהמקומות ששאלתי אגבש את עמדתי", אמרה והעריכה כי בדיון שיתקיים היום לא יגיעו חברי הוועדה לתהליך בחירה. "ברגע שאני אבין שאנחנו הולכים לתהליך של בחירה אני אלחץ יותר כדי לקבל את התשובות. עד אז אני נותנת לאנשים לעשות את הבירורים כדי חלילה לא לפגוע באף אחד מהמועמדים", ציינה.
* מלשכת הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, החבר גם הוא בוועדה נמסר כי ראה את הטענות נגד זרביב, אך אינו מכיר אותו.