התקשורת והמשפט יוצרים יחדיו את המערכה על הלגיטימציה של המערכה הצבאית, שהיא חלק בלתי נפרד מן הניצחון במלחמה. כך אומר (יום ג', 27.5.14) הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין. בעוד ניצחון צבאי ניתן למדידה, הלגיטימציה ניתנת למניפולציות, ציין עפרוני.
"ארגוני טרור מנצלים את המשפט הבינלאומי. הם מתחפרים בקרב אוכלוסייה אזרחית וכך משפיעים על הפעילות שלנו", הוסיף עפרוני. לדבריו, הייעוץ המשפטי נועד לסייע לצה"ל לעמוד בכללי המשפט הבינלאומי, שהם חלק מהמשפט הנוהג בישראל, אך הדגיש שההחלטה היא רק של המפקד. עפרוני דחה את הטענות כאילו המשפטן יחמיר משום שהוא מצוי בלחץ, או שהמפקדים יחששו לפעול בניגוד לחוות דעתו מחשש שבכובעו האכיפתי יפעל נגדם.
מפקד הגיס הצפוני, אלוף נועם תיבון, הדגיש גם הוא שאת ההחלטות מקבל המפקד, שעליו להכיר את החוק כשם שעליו להכיר היבטים אחרים של הלחימה. "יש חוקים ואנחנו צבא שומר חוק. הוראות הפתיחה באש, שנעשות יד ביד עם הייעוץ המשפטי, יודע כיצד לנהוג בזמן אמת. לכן זו עבודה צמודה גם בהכנה לקרב".
לצד זאת, אמר תיבון, היועץ המשפטי צריך להיות זמין למתן תשובות מיידיות תחת אש, למשל: כיצד לנהוג במסגד ממנו נורות רקטות. עוד ציין, כי הקביעה מהן מטרות לגיטימיות היא כיום סוגיה מהותית בעבודה מול הייעוץ המשפטי, ואם מדובר במטרה בלתי לגיטימית - היא לא תותקף. תיבון גם הדגיש, כי לצבא חשוב שחיילים שפועלים שלא כחוק יועמדו לדין ויוענשו כראוי. הוא סיכם באומרו, כי שיתוף הפעולה הכרחי כדי לתת למפקדים כלים לנצח.
היועץ המשפטי האידיאלי לכוחות צבאיים צריך לגשר בין המשפט הבינלאומי לבין הצורה שבה הצבא מתנהל, סבור פרופ' עמיחי כהן. לדבריו, ליועץ המשפטי יש כיום זכות וטו כמעט מוחלטת על החלטות של המפקדים בנושאים מסוימים, אם כי הטובים שבהם אינם עושים זאת בדרך של כפייה. "ברמה הבסיסית ביותר של החיילים, היועצים המשפטיים מלמדים אותם דרכי התנהגות. ברמת הפיקוד הבכירה יותר, יש יותר שכנוע והסברה", אמר.
"הרבה סניגורים למורשעים"
צילום: פוגלמן [צילום: פלאש 90]פרופ' סיני דויטש יוצא נגד מי שתוקפים את השופט דוד רוזן על פסק דינו במשפט הולילנד, לאחר שכדבריו העז לבצע ניקוי אורוות. "פתאום יש למורשעים הרבה סניגורים. במשפט היו להם 45 סניגורים ובתקשורת יש להם בערך אותו מספר", אמר (יום ג', 27.5.14) בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין.
במושב על תזכיר החוק להסדרת המשפט המינהלי אמר שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, כי עיקר חשיבותו היא בקודיפקציה של מה שעד כה נקבע רק בפסיקה. לצד זאת אמר פוגלמן, כי הטלת חובת תום לב על האזרח במגעיו עם הרשות המינהלית "היא משימה נחשונית".
החשש הוא מקודיפיקציה שתוביל לקשיחות ותקשה לשנות דוקטרינות שעד היום לא התפתחו, הוסיף פוגלמן. "החזקה בדבר תקינות עבודת המינהל כתובה בתזכיר בצורה רזה מדי, והקורא יכול לחשוב שהיא קיימת תמיד", הדגים. פוגלמן סיכם: "אין בתזכיר מהפכה, אבל לא צריך להצטער על כך; אני חסיד של תהליכים אבוציונליים. אין בכך כדי לגרוע מחשיבות המהלך, שהוא מהלך היסטורי".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה