הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה (יום ב', 26.5.14) להותיר את הריבית לחודש יוני 2014 ברמה של 0.75%, בניגוד לציפיות של רבים בשוק ההון, לפיה הפעם תופחת הריבית בשיעור של רבע אחוז.
מבנר ישראל נמסר כי ההחלטה עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. "תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין", נמסר מן הבנק
הוועדה מציינת כי מדד המחירים לצרכן עלה באפריל בשיעור של 0.1% בלבד, נמוך משמעותית מהציפיות, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1% - הגבול התחתון של טווח היעד. שיעור האינפלציה בהסתכלות זו צפוי לרדת בחודשים הקרובים אל מתחת לתחום היעד, אולם הציפיות לשנה מצויות בתוך תחום היעד.
עוד היא מציינת כי האינדיקטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מעידים על צמיחה מתונה מזו שהוערכה בחודש הקודם, אולם קיימת אי-ודאות לגבי מידת ההתמתנות; האומדן הראשון לרבעון הראשון מצביע על האטה בצמיחה, בעקבות צמצום הצריכה הפרטית וההשקעה, בעוד שנתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על גידול בתעסוקה וצמצום האבטלה, וחל שיפור במדדי האמון והציפיות לפעילות. סימני התמתנות ניכרים גם בנתוני המדד המשולב, ובכלל זה ביצוא הסחורות.
בהתייחסה לשער החליפין, מציינת הוועדה כי בחודש האחרון נחלש השקל ב-0.4% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי, כאשר מתחילת 2014 נרשמה יציבות בשער האפקטיבי, ובשנה האחרונה נרשם ייסוף של 4.4%.
בהתייחס לשוק הנדל"ן, מסרה הוועדה כי מחירי הדירות המשיכו לעלות בפברואר-מרס, וקצב עלייתם השנתי נותר בסביבות 6-7%. קצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה, תוך המשך ירידה של מדדי הסיכון של המשכנתאות החדשות. נמשך הגידול במספר יחידות הדיור שבנייתן הסתיימה, אך במספר ההתחלות מסתמנת האטה מסוימת. גם החודש נמשכה אי-וודאות לגבי השפעת צעדי המדיניות עליהם החליטה הממשלה על רמות המחירים והיקפי הפעילות בשוק הדיור.
"השתהות שאינה במקומה"
נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, יהודה אלחדיף, הביע אכזבה מהחלטת בנק ישראל להותיר את גובה הריבית על-כנו: "זוהי השתהות שאינה במקומה, אשר תעלה ביוקר למגזר העסקי המשווע לתמריצים. הפחתת שיעור הריבית במשק החודש היא צו השעה נוכח הנסיגה החמורה בצמיחת התוצר העסקי שהינו הנמוך ביותר מאז שנת 2009. הריביות הנמוכות יותר בארה"ב ובאירופה והאינפלציה המזערית המגרדת את הרף התחתון של היעד שנקבע, תומכים גם הם בהורדת ריבית כבר החודש. צעד זה היה מפחית את עלויות המימון של המגזר העסקי בכ-870 מיליון ש' לשנה, ומעודד פעילות עסקית שהמשק משווע לה. העובדה שהריבית לא ירדה גם החודש מוכיחה שוב את היעדרו של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים ממכלול השיקולים של בנק ישראל, וחבל".
רז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "לצערי הריבית היורדת והולכת מהווה גורם משמעותי מאין כמותו החל מ-2009 לדהירת מחירי הנדלן כלפי מעלה ומהווה היום יותר מתמיד גורם מרכזי במגמה זו. הממשלה וקברניטי המשק הורידו אומנם את הריבית מתוך כוונה טובה להגן על הכלכלה הישראלית בתוך כלכלה גלובאלית סוערת, אולם היה מקום כבר ב-2011, כשרמות המחירים כבר עלו מאוד והכלכלה הישראלית התייצבה, לשנות את הדיסקט ולעשות חשיבה מחדש איך מייצבים את שוק הדיור. לצערי גם הממשלה הקודמת וגם הנוכחית לא עשו זאת, אל הפנימו את הפגנות 2011, כשמאז רמות המחירים עלו בממוצע בעוד 20-25 אחוזים והגיעו לשיאים חדשים. הצעתי כבר אז ואני מציע היום ביתר שאת – ליצור ריבית דיפרנציאלית, אחת כללית במשק ואחת ללוקחי המשכנתאות בשוק הדיור, בומיוחד לאלה שלקחו משכנתאות מופרזות מעל 750 אלף שקל, מה שמעמיד כיום לא מעט משקי בית בסכנת העדר פרעון. אני קורא שוב למקבלי ההחלטות: שיקלו שוב את נושא הריבית הדיפרנציאלית. הנוסחה הזו עובדת בלא מעט מדינות בעולם ואין שום סיבה שלא תעבוד גם אצלנו".
כמאל שגראוי, יו"ר קבוצת אחים שגראוי: "הריבית במשק הפכה זה מכבר לחרב פיפיות עבור ענף הנדל"ן. במקום זאת אני מציע שיפסיקו להתייחס אליה יותר מידי ויבצעו את המהלך היחידי שעשוי להוריד את מחירי הדיור: לעבור כמה שיותר מהר לבנייה מתקדמת מתועשת שתוזיל את עלויות הבנייה ואת מחיר הדירה הסופי בכ-30 אחוזים לפחות, תקצר את משך הבנייה ותכניס סוף-סוף את מדינת ישראל לתוך העידן הטכנולוגי, גם בבנייה, שדרוג מעמד הענף והכנסת אלפי עובדים אקדמאים מיומנים אליו. נוסחה זו עובדת היטב בארצות רבות בעולם, גם בסין וגם בארצות המערב, וכולם מרוצים, כולל הלקוחות. יש כאן אולי חסם פסיכולוגי למי שהתרגל לבנייה הקונוונציונאלית אבל אין ברירה. אני קורא לממשלת ישראל ובמיוחד לשרי האוצר והשיכון להקים צוות שיהיה אמון על קידום תהליך זה ואני מאמין שתוך שנים ספורות ניתן יהיה לעבור לבנייה מתקדמת, לספק את כל צרכי השוק הישראלי ולהוריד משמעותית את מחירי הדיור".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה