ביה"ד: מנהלת מחלקת ההדרכה פוטרה ממניעים זרים

( 21.5.14) בית הדין האזורי לעבודה קבע בפסק דינו הסופי בסכסוך בין דפנה נוף לבין מרכז השלטון המקומי כי פיטוריה של נוף נעשו שלא כדין על לא עוול בכפה, וממניעים לא ענייניים וזרים, ואולם לנוכח החזרתה לעבודה זמן קצר אחריה פיטוריה אין לפסוק לה פיצוי כספי.

נוף מנהלת מחלקת ההדרכה במרכז לשלטון מקומי טענה בתביעתה באמצעות עו"ד אביעד סעאדי-סיון כי שיקולים זרים עמדו בבסיס ההחלטה על פיטוריה, וכי היא פוטרה בשל כוונתה להפסיק את ההתקשרות עם חברת אגד תיור.

מרכז השלטון המקומי טען כי נוף הינה חסרת כישורי ניהול, גרמה ליחסים עכורים בתוך המחלקה ולא עמדה ביעדים שהוגדרו לה. בדצמבר אשתקד נעתר בית הדין לבקשתה של נוף והוצא צו מניעה זמני האוסר על פיטוריה.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי מרכז השלטון המקומי נדחתה, ובית הדין הארצי לעבודה הורה לבית הדין האזורי לתת פסק דין בתביעה בתוך 3 חודשים קרי עד מחצית חודש מאי. עתה החליטה השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ בפסק הדין הסופי כי דין תביעתה של נוף להתקבל.

השופטת מתחה ביקורת על כך שמרכז השלטון המקומי ניסה להכפיש את שמה של נוף באמצעות מקום עבודתה האחרון וציינה כי אין כל רלוונטיות לנסיבות סיום העסקתה במקום עבודת הקודם.

השופטת לא שוכנעה כי נוף נכשלה בתפקידה ובכך שהיא נעדרת כישורי ניהול וציינה כי התחוור לה מעדותו של יו"ר וועדת ההדרכה במרכז לשלטון מקומי כי נוף הייתה מקצועית בעבודתה וכי לא נשמעה כל תלונה כנגדה.

בנוסף נקבע בפסק הדין כי לא הוכח על ידי מרכז השלטון המקומי כי נוף גרמה בדרך כלשהי לחריגות כספיות או להפסדים כספים למרכז. כמו כן לא צורף כל תיעוד אותנטי המעיד כי נוף לא עמדה ביעדים שהוצבו לה.

השופט קבעה כי הטענה בדבר יחסים עכורים בתוך המחלקה או מחוצה לה הייתה אמתלה בלבד לפיטוריה של נוף, וכי רוב עדי המרכז לשלטון מקומי העידו על יחסים תקינים. השופטת השתכנעה כי אחת הסיבות לפיטוריה של נוף נעוצה בכוונת מרכז השלטון המקומי למנות את סגניתה שהינה אחייניתו של היו"ר דאז לתפקיד מנהלת מחלקת ההדרכה.

עוד השתכנעה השופטת כי נוף פוטרה בשל כוונתה שלא לחדש את המכרז עם אגד ולחסוך את תיווכה של אגד תיור לארגון הכנסים. לדברי השופטת אין זה מפתיע כי מיד עם פיטוריה של נוף שב והתקשר מרכז השלטון המקומי עם אגד באופן המעורר תמיהות.

בפסק הדין נקבע עוד כי זימונה של נוף לשימוע שהתקיים בנוכחות עובדים אחרים הינו מעשה חמור שנעשה בניגוד לדין, והמעיד על כך כי מרכז השלטון המקומי ביקש לפגוע בה ולהשפיל אותה.

השופטת קבעה כי בנסיבות המקרה של נוף בהם הוכח כי הסיבה העיקרית לפיטוריה הייתה כוונתה שלא לחדש את המכרז עם אגד תיור והרצון להחליפה באחייניתו של היו"ר דאז, אל לו לבית הדין לתת ידו לפיטוריה של עובדת אשר לא פשעה ולא עשתה דבר.

עם זאת בהתחשב בכך שהנתבע ניזון בין השאר מכספי העיריות והמועצות המקומיות שהם כספי ציבור אין היא סבורה כי מאות אלפי שקלים אמורים להיות מיועדים לפיצוי של עובדת אשר הנתבע החליט לפטרה על לא עוול בכפה.

השופטת ציינה כי היחסים בין הצדדים לאחר חזרתה של נוף לעבודה המשיכו להידרדר וקיים ספק אם הצדדים יוכלו להמשיך לעבוד יחדיו.

לסכום קבעה השופטת כי פיטוריה של נוף נעשו שלא כדין וממניעים לא עניינים וזרים, ואולם היא הוחזרה לעבודה זמן קצר לאחר פיטוריה ועל כן אין מניעה מלהשיב אותה לעבודה בסעד קבוע. השופטת פסקה לנוף הוצאות משפט בסך 22,000 שקלים.