השדכנית הלנה עם-רם תשיב כסף ללקוחה

השדכנית הלנה עם-רם (הלנה עמרם) חויבה בפסק בוררות שניתן על-ידי המוסד לבוררות עסקת להשיב ללקוחה שלה את כספה. הלקוחה שילמה להלנה סך של 23,100 שקלים וכחצי שנה לאחר חתימת ההסכם ביניהן ביקשה לבטלו, אך עם-רם סירבה להשיב לה את התמורה ששולמה לפי ההסכם.

התובעת טענה כי ביקשה להכיר גברים פשוטים ועממיים שלא ידרשו ממנה להיות משכילה ולפתח קריירה, ולמרות זאת ארבעת הגברים אשר הופנו אליה על-ידי עם רם ועימם נפגשה היו משכילים מאוד אמידים ובעלי עמדות בכירות.

לדבריה, אותם גברים אף חיפשו בחורות דומות מאחר שהיא נשאלה על ידם שאלות המעידות על התעניינות בהשכלתה, בקידומה המקצועי ובקריירה שלה.

עוד טענה התובעת כי לעם-רם היה מחסור בגברים במאגר הלקוחות שלה ובמקרה אחד היא אף התבקשה להיפגש בשנית עם אחד הגברים עמו כבר נפגשה פעם אחת, וזאת על-מנת שעם רם לא תיאלץ להחזר לה כסף.

בנוסף, עם-רם ניסתה להפגיש בינה לבין בחור מסוים בביתה מבלי לספר לאתו בחור כי מדובר ב"פגישת אמבוש". לטענתה, למרות שציינה כי אין לה תואר אקדמי החליטה עם-רם לכתוב כל זאת בכרטיס כי יש לה תואר כזה, תוך ציון נתונים שקריים.

עם-רם, הפועלת באמצעות חברת אין טו מאץ', טענה להגנתה כי התובעת יצאה רק עם ארבעה בחורים באשמתה שלה מאחר שהיא הציעה לה הרבה יותר גברים ואולם היא דחתה אותם.

עם-רם טענה כי הגברים שהציעה לתובעת הותאמו לה אישית בהתבסס על דוח גרפולוגי ופסיכולוגי בעניינה ובהתבסס על ניסיונה האישי של עם-רם, אבל התובעת דחתה את הגברים שהוצעו לה רק בגלל שלא היו מספיק יפים לדעתה.

הבורר עו"ד ירון בן-דוד קבע כי המדובר בעסקה שהוראות חוק הגנת הצרכן חלות עליה, וכי הלנה עם רם פעלה בניגוד להוראות חוק זה בכך שלא מסרה לתובעת מידע בהסכם או במסמך אחר בכתב על זכותה לבטל את העסקה או על דרכי ביטולה. בנוסף, הטעתה עם-רם את התובעת בכל הנוגע לזכויותיה לביטול העסקה לפי החוק.

הבורר השתכנע כי בנסיבות המקרה הנדון רשאית הייתה התובעת לבטל את העסקה עם הלנה עם רם בהתאם להוראות החוק, וכי על עם-רם להשיב לה את כספה בחזרה בניכוי הסכומים המגיעים לה בגין השירות שכבר ניתן לתובעת.

עם-רם חויבה להשיב לתובעת סכום של 17,000 שקלים ולשאת במלוא הוצאות הבוררות של התובעת.

פסק הבורות הוגש לאישור בית המשפט המחוזי בתל אביב.