תאגידי כ"א בבניין תובעים אגרות ששולמו ביתר

19 תאגידי כוח אדם בענף הבניין אשר כל התאגדותם נועדה אך ורק לשם העסקת עובדים זרים בענף הבניין הגישו עתירה מנהלית כנגד רשות האוכלוסין וההגירה, להכרה בזכאותם להשבת אגרות בקשה שנתיות ודמי היתר ששולמו על ידם ביתר ונגבו מהם שלא כדין, במקרים בהם לא התאפשר להם להעסיק עובדים זרים.

במבוא לעתירה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, נאמר כי היא מוגשת על-מנת להורות על בטלות החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא להיענות לפניית העותרים להשיב להם אגרות שונות שגבתה מהם ביתר ובניגוד לדין.

העתירה, מציינים העותרים, מתבססת בין היתר על החלטות הממשלה במשך השנים האחרונות בנוגע למכסה השנתית של העובדים הזרים בענף הבניין ועל הציפייה הלגיטימית כי אלה תיושמנה כלשונן.

לדברי העותרים, הם הגישו את בקשותיהם לקבלת היתרי העסקה לרשות ההגירה, ציינו את המכסות שהם מבקשים להעסיק באופן התואם את יישום החלטות הממשלה כלשונן, שילמו בהתאם אגרות והפקידו ערבות בנקאית.

אולם בניגוד לדין ובניגוד להחלטת הממשלה, לא יושמו החלטות הממשלה בנוגע למכסת העובדים הזרים השנתית בענף הבניין, ומכסת העובדים הזרים לענף הבניין שהיו בארץ בפועל נפלה באופן משמעותי מאוד מזו שבהחלטות הממשלה.

כך יצא שהעותרים נפגעו פעמיים. שכן לא זו בלבד שהם נפגעו קשות כתוצאה ממחסור עובדים זרים בענף הבניין, אלא שהם נדרשו לשלם אגרות בקשה תיאורטיות ולשאת בעלויות של הפקדת ערבות בנקאית תיאורטית, בסכומים שלא תאמו למספר העובדים שהיה באפשרותם להעסיק באופן ממשי.

לדברי העותרים, על התנהלות ותוצאה זו לא הייתה להם כל שליטה אולם הם נדרשו ואף נשאו בעלויותיה הכספיות.

אשר על כן הם פנו לרשות האוכלוסין וההגירה ודרשו השבה כספית בגובה הפער בין סכומי אגרות הבקשה השנתיות ששולמו מדי שנה לבין מספר העובדים המקסימלי השנתי שהעסיק כל תאגיד בפועל.

כמו-כן ביקשו התאגידים השבה כספית חלקית של אגרה שנתית ודמי היתר שנגבו מהם בגין העסקת עובדים בפועל באותם מקרים בהם נבצרה העסקת העובד בפועל מסיבה שאינה תלויה בתאגיד כגון נבצרות העסקה עקב תאונת עבודה, יציאה לאינטר-ויזה( אשרת כניסה חוזרת), נטישת המעסיק או מעצר או מאסר של העובד.

העותרים, המיוצגים על-ידי עוה"ד יוסף ארנון, יורי גיא-רון ושלי דביר, מציינים כי פניותיהם להשבה חלקית של האגרות הושבו ריקם ומכאן הסיבה להגשת עתירה מנהלית זו.

בנוסף לסעד ההשבה של הכספים, מתבקש בית המשפט להורות על תיקון הנוהל להעסקת עובדים זרים בענף הבניין כך שחיוב התאגידים בתשלום אגרה שנתית ודמי היתר לרשות האוכלוסין וההגירה בגין העסקה בפועל של עובדים זרים יופסק בתוך 7 ימים מהמועד בו מודיע התאגיד על כך שהעובד הזר חדל מלעבוד אצלו. זאת במנותק מזכותו של העובד הזר על-פי הנוהל השנתי להישאר בארץ כשוהה חוקי למשך 90 ימים נוספים מהמועד בו חדל מלעבוד אצל התאגיד, ולחפש במהלכם תאגיד אחר שיעסיקו.