העליון: רישום ממוחשב במקום הפקדת רישיון

"המיחשוב, ההזנה ההדדית והתקשורת בין המשטרה, מזכירות בית המשפט ורשות הרישוי, מאפשרים לכאורה עיגון כדבעי של פסילת רישיון הנהיגה במחשבי הרשות, גם מבלעדי הפקדתו הפיזית. אמליץ לשקול זאת". כך אומר (14.4.14) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, בהסכמת המשנה לנשיא מרים נאור והשופט אורי שהם. לדבריו, "בעידן הדיגיטלי הנוכחי דומני כי ניתן להחליף את ההליך הביורוקרטי המסורבל, בעיגון פסילת הרישיון כדבעי במחשבי הרשות".

לדברי סולברג, "במענה לשאלתי במהלך הדיון השיב ב"כ המשיבה [המדינה] כי כיום עומד לרשותו של כל שוטר תנועה מסוף ממוחשב ובאמצעותו נבדק בזמן אמת כל רישיון נהיגה שמוצג לו. ממילא, קשה עד בלתי אפשרי להערים על שוטר תנועה על דרך של הצגת רישיון נהיגה שנפסל.

"...ביודענו כי נתוני אמת בדבר תוקף רישיון נהיגה נמצאים זמינים בכל אתר ואתר, בכל מסוף אצל כל שוטר תנועה, פוחתת ההשפעה הפסיכולוגית של עצם מסירת הרישיון. בעידן של מדיה דיגיטלית מפותחת, מתמעט בתודעתנו משקלו של רישיון נהיגה מנייר או בכרטיס פלסטיק, ואפקט ההרתעה הנובע ממסירה פיזית של הרישיון, שוב איננו כבעבר.

"...מבלי לחטוא ב'פסיכולוגיה בגרוש' אציין עוד כי אני מסופּק עד כמה פועל האפקט הפסיכולוגי את פעולתו על אנשים שכיבוד החוק אינו בראש מעייניהם, אֵלו ששׂמים לאל את גזר הדין, את פסילת רישיון הנהיגה, והם נוהגים בזמן פסילה. וממה נפשך: מי שאֵימת הדין עליו, אינו זקוק לאפקט הפסיכולוגי שבמסירת הרישיון; ומי שאין עליו מורא החוק, לא יועיל לגביו האפקט הפסיכולוגי".

הדברים נאמרו בהחלטת ביהמ"ש העליון לקבל את ערעורו של מוחמד ג'אבר בשאלת מועד פסילת רשיון הנהיגה שלו, אשר התעוררה לנוכח העובדה שלא יכול היה להפקיד את רשיונו כנדרש משום שהרישיון היה בידי המשטרה. ביהמ"ש העליון קבע, כי ג'אבר רשאי היה לחשוב בתום לב שהמשטרה תעביר את הרישיון לרשות הרישוי, ולכן ריצה את תקופת הפסילה לאחר שישב בכלא בגין סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. את ג'אבר ייצג עו"ד חן הולנדר, ואת המדינה - עוה"ד איתמר גלבפיש ואייל כהן.