העליון: חברות תעופה לא רשאיות לבטל העמלה

חברות התעופה הזרות הפועלות בישראל לא היו רשאיות להודיע חד-צדדית על הפסקת תשלום העמלה לסוכני הנסיעות, ועל מעבר למודל בו העמלה תיגבה מן הלקוחות. כך קובע (13.4.14) בית המשפט העליון.

השופט אליקים רובינשטיין דחה את ערעורן של לופטהאנזה, סוויס ויונייטד על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, אשר קבע שהודעתן הייתה פסולה. ההודעה נשלחה בשנת 2008, החברות והסוכנים עברו בפועל בשנת 2009 למודל החדש, אך עדיין תלויה תביעה זהה נגד אייר פראנס, KLM, אליטליה, איבריה, אייר קנדה וחברת התעופה הצ'כית.

לדברי רובינשטיין, החוזה בין החברות לבין הסוכנים הוא ברור וחד-משמעי: "חברת התעופה תתגמל את הסוכן באופן ובסכום שתצהיר עליו". מסעיף זה ברור, כי על החברות - ולא על מישהו אחר - לתגמל את הסוכנים ואין הן יכולות לשלם עמלת אפס. "הטענה כי על-ידי מתן האפשרות לגבות דמי טיפול מן הלקוחות יוצאות המערערות ידי חובת התגמול, אינה מתקבלת על הדעת; קשה לדחוק את התגמול לפינה החיצונית למערכת ההסכמית, של גביית דמי טיפול מן הלקוח, בחינת המכה על חטא על חזה חברו", אומר רובינשטיין.

רובינשטיין אומר כי הדרך היחידה לשנות את מנגנון התגמול שלא בהסכמת הסוכנים, הייתה לבטל את החוזה כולו בהתראה מראש - כפי שעשתה בריטיש איירווייס בצעד שקיבל את אישור בית המשפט. "כל עוד חתומות בעלות הדין על הסכם ההתקשרות והסכם זה לא בוטל, קיימת חובה על המערערות לתגמל את סוכני הנסיעות, ותגמול זה אינו יכול להיות בשיעור אפס", הוא קובע. "תגמול הוא תגמול על-ידי המערערות, ואין לראות בהסכמתן ברוב חסדן לגביה מן הלקוח משום תגמול. שונים היו פני הדברים אילו הודיעו המערערות על הפחתת התגמול באופן מסוים, שעדיין יש בו משום הוגנות כלפי המשיבות".

שלוש החברות חויבו בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. השופטים יורם דנציגר ודפנה ברק-ארז הסכימו עם רובינשטיין. את חברות התעופה ייצגו עוה"ד א' רזיאל, צ' בר-נתן, מ' ברוך ול' צ'רצ'י, ואת התאחדות סוכני הנסיעות וחבריה - עוה"ד ד' זילר, ד' שטרום וי' טבק.