בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (24.11.03) עונש 17 שנות מאסר בפועל על איגור פוריאדין, שהורשע לפני כשבועיים בהריגת אשתו, גלינה.
לפי כתב האישום, נהג פוריאדין להכות את אשתו פעמים רבות. בין ה-31 ליולי וה-2 לאוגוסט 2002, היכה פוריאדין את אשתו מכות רבות-עוצמה, שגרמו לחבלות פנימיות קשות בגופה.
פוריאדין השאיר את אשתו בבית והלך לעבודה, תוך שהוא נמנע מלהזעיק עזרה רפואית. רק ב-2 באוגוסט הזעיק פוריאדין את בנו בן ה-14, אנטון, ששהה בבית דודתו, אחות המנוחה. כשהגיע אנטון הביתה, הזעיקו הוא ופוריאדין אמבולנס שפינה את המנוחה בבהילות לבית החולים בנהריה, שם הוכנסה מייד לחדר הניתוח ונפטרה על שולחן חדר הניתוח.
כתב האישום ייחס לפוריאדין את עבירת ההריגה, מאחר שהמוות נגרם כתוצאה מהמכות, ומאחר שפוריאדין נמנע מהזעקת עזרה רפואית במועד, דבר שגרם להחמרת מצבה הרפואי של גלינה, באופן בו לא ניתן היה להציל את חייה.
במסגרת הטיעונים לעונש, ביקשה פרקליטות מחוז חיפה לגזור על פוריאדין את את העונש המירבי הקבוע בחוק בגין עבירת ההריגה - 20 שנות מאסר. הפרקליטות ציינה את החומרה הרבה שיש לראות בעבירות אלימות במשפחה בכלל, ובמיוחד כשהתוצאה היא קטלנית. בנוסף, ציינה התביעה את הנזק הנפשי שגרמה התנהגותו האלימה של פוריאדין כלפי אשתו לבנם המשותף, שאף נאלץ להעיד בבית המשפט.
פוריאדין ביקש את רחמי בית המשפט, בטענה כי התמכרות אשתו לאלכוהול היא זו שהיתה הגורם המרכזי שהביא למותה. עוד סיפר, על "אהבתו העזה" לאשתו המנוחה ודאגתו לשלום בנו שנותר כעת ללא אם ואב. בהתאם, ביקש הוא כי בית המשפט יאפשר לו לחזור לבנו.
לטענת פוריאדין, למעשה קרוב מקרה זה לעבירה של גרימת מוות ברשלנות ובהתאם לכך, צריכה רמת הענישה להיות דומה לזו שנקבעת בעבירות של גרימת מוות ברשלנות. פוריאדין טען, כי אין לו עבר פלילי וכי יש להתחשב בנסיבות המקרה שאירעו על-רקע של קשיי קליטה.
השופט רון שפירא דחה את טענותיו של פוריאדין לעניין העונש, וקבע כי יש להחמיר איתו. לדבריו, "עבירת ההריגה היא עבירה שהעונש הקבוע בחוק בגינה הנו 20 שנות מאסר. המחוקק ביקש לגזור עונש של מאסר ממושך על מי שהורג אדם, גם אם לא בכוונה תחילה, וזאת כדי להגן על ערך קדושת חיי האדם. העונש הקבוע בחוק מנחה את בית המשפט בבואו לגזור את הדין".
"על זאת יש להוסיף, כי המחוקק הנחה את בתי המשפט, בשורה של הוראות חוק, להחמיר בדינם של מי שנוקטים בעבירות אלימות במשפחה. ביטוי לכך ניתן בהוראות בחוק העונשין, הקובעות כפל ענישה למבצעי עבירות אלימות בתא המשפחתי. אמנם, הנאשם לא הורשע בתיק זה בעבירות על-פי הוראות חוק אלו, ואולם לא ניתן להתעלם מכך שמותה של אשתו המנוחה נגרם כתוצאה מחבלות שנגרמו לגופה של המנוחה עקב מכות שהיכה בה הנאשם במשך תקופה ממושכת".
"בהתאם, ועל-אף שהנאשם הורשע בביצוע עבירה אחרת, יש להביא לידי ביטוי במסגרת שיקולי הענישה, את כוונת החקיקה להחמיר בענישה של מי שמבצע עבירות אלימות במשפחה", ציין שפירא.
שפירא דחה את הטענה כי מקרה זה קרוב באופיו לעבירה של גרימת מוות ברשלנות: "סבור אני, כי הביטוי 'הריגה', שהוא שם העבירה בה הורשע הנאשם, אינו מבטא נכונה את נסיבות המקרה. התיאור הנכון יותר לנסיבות המוות הוא 'גרם מוות בהתעללות'".
"כפי שעלה מעדות בנם של הנאשם והמנוחה - הנאשם היכה את המנוחה באופן תדיר, בכל עת שלא סיפקה את רצונו, וסתם, ללא כל סיבה. כמות שטפי הדם והחבלות בגופה מדברים בעד עצמם. הנאשם אולי לא התכוון להביא למותה של אשתו, ואולם בפועל הוא הרג אותה לאט, ובייסורים, ותוך נקיטת אלימות הגובלת האכזריות", כתב שפירא בגזר הדין.
בנסיבות המקרה, יש מקום להחמיר במיוחד עם פוריאדין, ציין שפירא, וגזר עליו 19 שנות מאסר, מתוכן 17 שנים לריצוי בפועל.
ת.פ. 378/02 מדינת ישראל נ' איגור פוריאדין
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה