פחות בנות בלימוד מקצועות מדעיים-טכנולוגיים

45% עד 57% מהזכאים לתעודת בגרות בשנים 2012-1998 - בין 21,000 ל-30,000 איש למחזור לימודים - נבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה.

מקצועות ברמה מוגברת כוללים 4 יחידות לימוד לפחות, הם נלמדים בהרחבה ומכוונים להמשך לימודים באותו תחום. רוב הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה - בין 2/3 ל-3/4 - נבחנו במקצוע מדעי-טכנולוגי מוגבר נוסף אחד לפחות מבין המקצועות פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומערכות אלקטרוניות.

חלקם של הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה עבר תנודות בעשור האחרון. במחצית הראשונה של העשור הוא נמצא במגמת עלייה מ-52% מבין הזכאים לתעודת בגרות ב-2002 עד ל-57% ב-2006, אך לקראת סוף העשור נצפתה בו מגמת ירידה. בשנים 2012-2009 בהן הורחב מעגל מקבלי תעודת בגרות ושיעורי הזכאות בקרב תלמידי כיתות י"ב עלו מ-54% ב-2009 ל-59% ב-2012, ירד במקביל חלקם של בעלי תעודת בגרות שנבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה, מ-54% ב-2008 ועד ל-45% ב-2012.

כך עולה מהפרסום "מדדי חינוך והשכלה להכשרת כוח אדם מדעי-טכנולוגי בישראל תשנ"ח-תש"ע" ומעיבודים נוספים שנעשו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הפרסום הוכן בלמ"ס לפי הזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, והוא מציג את השלבים השונים ברכישת השכלה בתחומי המדע והטכנולוגיה מבחינות הבגרות ועד ללימודים גבוהים וקבלת תארים אקדמיים, כולל הכשרה להוראה בתחום זה.

יתרון בחינוך הערבי

עד 2002 היה שיעור הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה גבוה יותר בקרב זכאי החינוך העברי, הפער בין שני מגזרי החינוך צומצם בהדרגה וב-2004 היחס התהפך לטובת החינוך הערבי. בין השנים 2011-2004 שיעור הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה המשיך להיות גבוה יותר בחינוך הערבי. הפער הגדול ביותר בין שני מגזרי החינוך נמצא ב-2008 והגיע ל-6% לטובת החינוך הערבי, אך לקראת סוף העשור הוא הצטמצם וב-2012 שוב התהפך היחס בהפרש קל לטובת החינוך העברי, 45.5% לעומת 44% בחינוך הערבי. התגבור בלימוד המקצועות המדעיים-טכנולוגיים בחינוך הערבי מתבטא גם בעלייה במספר הנבחנים בצירוף מקצועות מדעי-טכנולוגי מוגבר (רמה מוגברת במתמטיקה ובמקצוע מדעי-טכנולוגי נוסף אחד לפחות).

כמעט כל הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה בחינוך הערבי - 92%-95% - נבחנו בצירוף מקצועות מדעי-טכנולוגי, בהשוואה ל-64%-73% בהתאמה, בחינוך העברי.

בחינוך העברי הסתפקו רוב הזכאים שנבחנו בצירוף מוגבר של מקצועות מו"ט (מדע וטכנולוגיה), במקצוע מוגבר אחד בלבד בנוסף למתמטיקה; שיעור הנבחנים בשניים או יותר מקצועות מדעיים-טכנולוגיים מוגברים, בנוסף למתמטיקה, שמר על יציבות לאורך השנים 2012-1998 ועמד על 36%-40% מבין הנבחנים בצירוף מוגבר של מקצועות מו"ט. בחינוך הערבי לעומת זאת, נמצא מדד זה במגמה של עלייה מתמדת (להוציא את 2011 ו-2012), והוא עלה מ-42% ב-2000 ל-64% ב-2012.

גבוה בקרב הבנים

שיעורי המשתלבים בלימודים במוסד אקדמי מבין הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה, היו גבוהים יותר ובהפרש ניכר משיעורי המשתלבים מבין הנבחנים ברמת 3 יחידות. כך לדוגמה, ממחזור 2002, המשיכו בלימודים אקדמיים 80% מבין הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה בהשוואה ל-46% מבין הנבחנים ברמה הרגילה.

אוניברסיטאות ומכללות

במכללות האקדמיות השתלבו שיעורים דומים של נבחנים במתמטיקה ברמה הרגילה ושל נבחנים ברמה המוגברת. מבין האחרונים בלטו הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה בלבד ללא מקצועות מו"ט מוגברים נוספים. נתון זה מושפע מכך שמקצועות כגון: מתמטיקה, מדעים פיזיקליים (כימיה ופיזיקה) וחקלאות נלמדים באוניברסיטאות בלבד, בעוד שמדעי המחשב והנדסה נלמדים הן באוניברסיטאות והן במכללות.

שליש מכלל הזכאים שנבחנו לבגרות ברמה מוגברת במתמטיקה המשיכו בלימוד מקצועות מדעיים-טכנולוגיים באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה. שיעור הנבחנים בצירוף מוגבר של מקצועות מו"ט שהמשיכו במקצועות אלה היה גבוה אף יותר והגיע ל-40%-42%, רובם הגדול באוניברסיטאות. מבין הנבחנים במתמטיקה ברמת 3 יחידות השתלבו בלימודי מו"ט 6%-8%, אך רובם הגדול - 43%-44% השתלבו בלימודים במקצועות אחרים.

מחזורי הלימודים 2002-1998 הם מוקדמים מכדי לשקף את תוצאות תגבור המקצועות המדעיים בחינוך הערבי. מהנתונים עולה כי שיעורי הזכאים ממחזורי לימודים 2002-1998 שהשתלבו בלימודי המשך באוניברסיטאות ובמכללות היו גבוהים יותר ובהפרש ניכר בקרב זכאי הבגרות מהחינוך העברי בהשוואה לאלה בקרב החינוך הערבי. לעומת זאת, שיעור הזכאים מהחינוך הערבי שהשתלבו בלימודים במכללות להוראה היה גדול פי 3 ויותר, מזה בחינוך העברי. ממחזור 2002 הגיע חלקם של כלל המשתלבים בלימודי המשך ל-66% מבין הזכאים בחינוך העברי בהשוואה ל-48% מבין הזכאים בחינוך הערבי. באוניברסיטאות השתלבו 34% לעומת 26% ובמכללות האקדמיות 28% לעומת 10%, בהתאמה. לעומת זאת במכללות להוראה, השתלבו 6% מבין הזכאים בחינוך העברי בהשוואה ל-17% מבין הזכאים בחינוך הערבי. רובם הגדול של זכאי החינוך העברי שהשתלבו במכללות להוראה, בין אם נבחנו במתמטיקה ברמה הרגילה ובין אם נבחנו ברמה המוגברת, למדו הוראה במקצועות ללא זיקה למדע וטכנולוגיה. לעומתם, שליש מבין הזכאים בחינוך הערבי שנבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה והשתלבו במכללות להוראה, למדו הוראת המדעים.

הבנים - למכללות

בנות נטו יותר להשתלב בלימודים באוניברסיטאות בעוד שהבנים בלטו יותר בין המשתלבים במכללות האקדמיות. עוד נמצא כי שיעורי הבנות שהשתלבו בלימודים במכללות להוראה גבוה פי שלושה מזה בקרב הבנים. רובן הגדול במקצועות ללא זיקה למדע וטכנולוגיה.