ביהמ"ש: לבחון הראיות לפני השעיית עו"ד

הגשת כתב אישום נגד עורך דין, אין בה כשלעצמה כדי להביא להשעייתו. על בית הדין המשמעתי לבחון את הראיות לכאורה עליהן מבוסס כתב האישום, בטרם יחליט על השעיה מלאה או חלקית. כך קובע (1.4.14) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

דרורי דוחה את עמדת בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, לפיה די בעצם הגשת כתב האישום כדי להוות ראיה מינהלית לתוכנו. לדבריו, גישה זו נוגדת את עקרון הפרדת הרשויות ומתעלמת מפסק דין של בית המשפט העליון. עוד אומר דרורי, כי גם פסק דינו של בג"ץ בנוגע להשעיית ראשי עיריות המואשמים בפלילים אינו משנה תמונה זו, שכן יש הבדל בין ראש עירייה נבחר לבין עורך דין שקיבל רישיון לאחר לימודים ובחינות. הוא גם מזכיר, כי במצב החוקי כיום - ההשעיה מבוצעת בידי ועדה מקצועית הבוחנת את הראיות לכאורה.

טענה נוספת של הלשכה הייתה, שחברי בית הדין המשמעתי אינם מומחים לפלילים, אך גם אותה דוחה דרורי. גם אם יש בכך ממש, הוא אומר, אין הדבר מצדיק את שלילת זכותו של עורך הדין לבחינת הראיות נגדו בטרם יוחלט האם להשעותו. דרורי מעיר, כי לא יעלה על הדעת שהליך של השעיה זמנית יהיה פחות מדוקדק מדין משמעתי רגיל, בו נבדקות כל הראיות כאשר הוא עשוי להסתיים בזיכוי.

דרורי ביטל את השעייתה הזמנית והחלקית של עו"ד איילת אפיק-חכמון, המואשמת בשיבוש הליכי משפט. בית הדין הארצי קבע שהיא לא תוכל למלא במשך שנה חלק מתפקידיו של עורך דין, והחלטתו של דרורי התקבלה לאחר חמישה חודשי השעיה. בשל פרק זמן זה, החליט דרורי שלא להורות לבית הדין המחוזי לדון שוב בעניינה של אפיק-חכמון, אלא לבטל את שארית ההשעיה.

את אפיק-חכמון ייצגו עוה"ד אלון רון ורונן מנשה, ואת ועדת האתיקה במחוז ת"א - עו"ד יוסי זויטיא.