"מיתון כמו ב-2002 ימוטט 23,000 לווים"

"מיתון, שיעורי ריבית ושיעור אבטלה דומים לאלו ששררו בשנת 2002 יביאו לקשיי פירעון של הלוואות לדיור בקרב כ-23,000 לווים" - כך מזהיר (יום ג', 8.4.14) המפקח על הבנקים, דוד זקן, בנאום שנשא בוועידת הנדל"ן של עיתון "כלכליסט".

זקן אומר כי אומנם מדובר בתרחיש קיצון שערך בנק ישראל, אך הוסיף כי קשיי פירעון והפסדי אשראי גבוהים נוכח קשיים של משקי בית לפרוע חובות שלקחו בעבר, כאשר הריבית הייתה נמוכה, התעסוקה יציבה והשכר גבוה, הם אפשרות מציאותית.

הוא אמר כי במהלך השנה החולפת בנה בנק ישראל את התרחיש המקרו-כלכלי, המשקף הרעה בתנאים המקרו-כלכליים, שמשמעותו מיתון די חמור. התרחיש, שבוצע עבור אופק קצר יחסית - של שנתיים בלבד, משקף מהלך אפשרי אחד מתוך מגוון רחב של תרחישים, והוא גם איננו התרחיש החמור ביותר, אולם הוא דומה בחומרתו לתרחישים שמבצעות רשויות פיקוח בחו"ל.

זקן אמר כי האוכלוסייה שנמצאה כפגיעה ביותר בתרחיש שערך הבנק אלו הם משקי הבית שלקחו אשראי בשנים האחרונות, כלומר, אלו שרכשו דירות במחירים גבוהים וברמת מינוף גבוהה אשר משמעותה שיעור החזר גבוה ביחס להכנסתם החודשית. הפרמטר המשמעותי ביותר שהשפיע עליהם הוא שיעור האבטלה.

במסגרת התרחיש נמדדה עלייה בהיקף האשראי הבעייתי, והפסדי אשראי גבוהים בהלוואות שניתנו למגזר לענף הבינוי והנדל"ן כמו גם למגזרים אחרים אשר מאופיינים במינוף גבוה ובריכוזיות לווים (שיעורי הפרשה שוטפת שמגיעים ל-3%, לעומת סדרי גודל של 0.3%-0.4% בשנים האחרונות).

"כמובן, שבתרחיש קיצון כאמור הבנקים יספגו הפסדים, וגם ירידה ביחסי ההון, אולם העמידות שלהם גבוהה מזו של כל משק בית", אמר זקן.

המפקח על הבנקים אמר כי נוכח החששות הללו, פעל בנק ישראל כדי להגביל את הסיכונים הן ללווים והן לבנקים, ולחזק את יכולתם של הבנקים להתמודד עם תרחישים מסוג זה, באמצעות רמות הון גבוהות יותר, דרישות להליכי חיתום קפדניים ולרמת גילוי גבוהה יותר ללקוחות. בנוסף, הטיל הבנק מגבלות כמותיות אשר הפחיתו את הסיכון למשקי הבית וכתוצאה מכך, הפחיתו לדבריו את הסיכון לבנקים, "אף שהסיכון קיים והוא עדיין משמעותי", הדגיש.

"פגיעה בבנקים, אך בייחוד בלווה הבודד"

הוא פנה למשקי הבית ולזוגות הצעירים וביקש מהם לכלכל את צעדיהם בתבונה: "למרות המגבלות שהוטלו על ידינו, ואשר הגבילו את הסיכון שלווים יכולים לקחת על עצמם, עדיין משק הבית הבודד עשוי להיחשף לרמות סיכון גבוהות. יכולתו של משק בית להתגונן מפני ההשלכות של שינויים בתנאים המשקיים נמוכה הרבה יותר מזו מיכולתם של הבנקים אשר להם הלימות הון נזילות וכלים מתוחכמים לניהול סיכונים. לכן, לכל מי שמבקש לקחת משכנתה כדי לרכוש דירה, אני מציע לבחון היטב את יכולת ההחזר לאורך השנים - ולא להתפתות לקחת אשראי שלא ניתן להחזירו. משכנתה יותר גבוהה ותקופת החזר יותר ארוכה אומנם מאפשרים להגיע לדירה, אך המחיר בעתיד עלול להיות יקר מדי".