"הבעיה של עורכי הדין: מוכרים סחורה"

"הבעיה של מקצוע עריכת הדין אינה הצפת המקצוע אלא שאנחנו הופכים למקצוע שמוכר סחורה". כך סבור (יום ב', 7.4.14) עו"ד אלקס הרטמן, שותף בכיר במשרד ש. הורוביץ. הוא דיבר ביום עיון של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

לדברי הרטמן, ריבוי המשפטנים אינו מטריד אותו, משום שהוא סבור שטוב שלרבים תהיה השכלה משפטית, ולכן הוא מתנגד להגבלה מלאכותית של עורכי הדין. הבעיה הגדולה, המשיך, היא שבעריכת הדין יש יותר ויותר סטנדרטיזציה של המקצוע, משום שהלקוחות מעוניינים בקבלת כל השירותים במקום אחד.

בשל כך, המשיך הרטמן, מי שמספק את המוצרים הסטנדרטיים משתכר פחות ופחות, וקשה מאוד להתפרנס ממוצרים אלו. לאור זאת צופה הרטמן, כי המשרדים הגדולים יגדלו עוד יותר, והמשרדים הבינוניים יאבדו מכוחם ויצטרכו לספק שירותים ספציפיים כדי לשרוד.

עו"ד יורם ראב"ד סיפר, שכאשר חיפש התמחות, בא למשרדו הקטנטן של צבי מיתר - והלה אמר לו מיד שהתקבל. "אמרתי לעצמי, שאם זה כל כך מהר - אולי אבדוק עוד אפשרויות. ירדתי למטה והיה שם עוד משרד קטן עם שני עורכי דין: המבורגר-עברון. עברתי את הכביש ושם היה משרד הרצוג-פוקס-נאמן, שהיו בו ארבעה עורכי דין". כיום, העיר עו"ד דודי זמלנוביץ, באותם משרדים יש למעלה מ-100 עורכי דין.

בעוד ראב"ד ועו"ד איתן אפשטיין מתחו ביקורת על רמתם של עורכי הדין הצעירים, אמר הרטמן שהללו טובים מאוד במקצועם, בטכנולוגיה ובצד האתי. אפשטיין הגיב באומרו, כי הרטמן אינו רואה את הליבה של עורכי הדין הפועלים בשוק. "רמת הידע וההבנה שלהם היא פחותה ממה שהייתי רוצה לראות וממה שהורגלנו לראות", טען.

מתי אפשטיין הפסיק לחייך

"במשך שבעה חודשים עבדנו יומם ולילה על עסקת אי.די.בי", סיפר עו"ד איתן אפשטיין, מפרקליטיו של אדוארדו אלשטיין. "הייתה לנו שבועיים הפסקה ובאתי למשרד, וגיליתי שבמקום 20 עורכי דין – יש לנו 50", בין היתר בשל מיזוג. "כשבאתי הביתה, אשתי אמרה לי שבכל אותם שבעה חודשים תמיד חייכתי, ואחרי יום אחד במשרד – החיוך נעלם". לכן, הסביר אפשטיין, הוא מעדיף לעסוק בצד המקצועי ולא בניהול.