האוניברסיטות בישראל גייסו מיליארד וחצי שקל

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנאספו עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע מראים כי במהלך שנת תש"ע גייסו שבע אוניברסיטאות מחקר בישראל מיליארד וחצי שקל למימון מחקרים ממקורות חוץ-אוניברסיטאיים. מדובר בעלייה של כ-9% בהשוואה לשנת 2008. מחקרים בעלי מימון מיוחד הם מחקרים הממומנים על-ידי גורמים חוץ-אוניברסיטאיים כגון קרנות, תוכניות מו"פ ומענקים של משרד המדע ומשרדי ממשלה נוספים, וכן מקרנות פנים-אוניברסיטאיות המיועדות למחקר. זאת להבדיל מהמימון הנעשה מהתקציב השוטף של האוניברסיטאות.

מבין האוניברסיטאות, האוניברסיטה העברית מובילה בגיוס מימון למחקרים ממקורות חוץ אוניברסיטאיים עם 399 מיליון שקל שגייסה בשנת תש"ע. אחריה אוניברסיטת תל אביב עם 310 מיליון שקל, מכון ויצמן למדע עם 239 מיליון שקל, הטכניון עם 205 מיליון שקל ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב עם 182 מיליון שקל. אחריהן נמצאות אוניברסיטת בר-אילן עם 112 מיליון שקל - עלייה של 24 מיליון שקל בהשוואה לשנה לפני כן - ואוניברסיטת חיפה עם 64 מיליון שקל.

בחלוקה לפי תחומים, האוניברסיטה העברית מובילה בגיוס מימון חיצוני בתחומי מדעי הרוח, החינוך, החברה והמשפטים וכן ברפואה, בעוד מכון ויצמן מוביל במדעי הטבע עם גיוס ממקורות חיצוניים של 230 מיליון שקל והטכניון בהנדסה ובאדריכלות עם 119 מיליון שקל.

מקורות בחו"ל

לדברי המדענית הראשית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, פרופ' נורית ירמיה, "החוקרים הישראלים מתחרים עם עמיתיהם ברחבי תבל על השגת משאבי מחקר מהקרנות היוקרתיות ביותר בעולם ושיעורי הזכייה המכובדים מורים על מצוינותם של החוקרים הישראלים. עם זאת במדינת ישראל חסרים משאבים ממשלתיים למחקר. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל שם לו למטרה לסייע בהשגת משאבי מחקר נוספים הן באמצעות קרנות מחקר ייעודיות והן באמצעות קשירת קשרי מדע עם מדינות נוספות".

ההוצאה למחקר ופיתוח באוניברסיטאות, כולל המימון מהתקציב השוטף, מהווה כ-13% מכלל ההוצאות למחקר ופיתוח אזרחי בישראל. מקור המימון העיקרי הוא מקרנות ותוכניות מחקר בישראל האחראים ל-56% מהמימון בשנת 2010. בהתאם, 44% מהמימון מגיע ממקורות בחו"ל. בכל התחומים, חלקו של המימון מישראל גבוה מזה של המימון מחו"ל. חלקו היחסי של המימון מישראל גבוה במיוחד בתחומים מדעי הרוח ומשפטים (כ-63%), מדעי החברה (כ-61%) וחקלאות (כ-68%).

מניתוח ההוצאות לפי תחומי מחקר בשבע אוניברסיטאות המחקר, עולה כי 54% מההוצאות היו בתחומי מתמטיקה ומדעי הטבע, 9% ברפואה, 16% בהנדסה ואדריכלות, 4% בחקלאות ו-16% במדעי הרוח, מדעי החברה והמשפטים. מאז 2008 חלה ירידה בחלק היחסי של המדעים הביולוגיים - מ-30% ל-28%, ועלייה בחלקם של תחומי ההנדסה ואדריכלות מ-14% ל-15%. חלקו היחסי של תחום הרפואה נשאר ללא שינוי - 9%.