בית המשפט מאשר שוב: אין התיישנות בעבירות משמעתיות של עורכי דין

בית המשפט העליון שב ואישר היום (א', 23.11.03) את ההלכה הקובעת כי עבירות משמעתיות לפי חוק לשכת עורכי הדין אינן כפופות להתיישנות.

שלא כמו חוק סדר הדין הפלילי, חוק לשכת עורכי הדין אינו כולל הוראות התיישנות. בשורה של פסקי דין שניתנו בשלושים השנים האחרונות, קבע בית המשפט העליון, כי היעדרה של הוראה כזו מהווה "הסדר שלילי", ולא לאקונה בחוק [ראו למשל על"ע 14/84]. כלומר, המחוקק בחר במודע שלא להכיר בהתיישנות על עבירות משמעתיות של עורכי דין.

בית המשפט נדרש לסוגיה בערעור שהגיש אברהם בינשטוק, בן 75, עורך דין שהושעה לאחרונה מחברותו בלשכת עורכי הדין למשך 10 שנים, לאחר שבית הדין המשמעתי של הלשכה הרשיע אותו בשורה של עבירות משמעתיות, בהן העלאת טענות שאינן אמת בפני בית משפט, עבירה של התנהגות הפוגעת בכבוד המקצוע של עריכת הדין, ועבירה של ביצוע מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.

בערעור לבית המשפט העליון טען בינשטוק, כי העבירות אותן ביצע התיישנו. העבירות בוצעו ב-1988 וכתב האישום הוגש ביוני 2001. כשם שעבירה פלילית על מעשים דומים מתיישנת כעבור עשר שנים, טען בינשטוק, כך גם עבירה משמעתית.

בינשטוק הוסיף וטען, כי ההלכה הנוהגת, לפיה יש לפרש את שתיקת המחוקק לגבי סוגיית ההתיישנות בחוק לשכת עורכי הדין כהסדר שלילי היא מוטעית, וראוי שבית המשפט העליון יעיין בה מחדש. זאת, לאור חוסר ההיגיון שבה ולאור חקיקתם של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, המחייבים כי החוק יפורש מחדש, באופן בו חופש העיסוק של בינשטוק המערער וזכותו לשם טוב ייפגעו בצורה מינימלית.

השופטים תאודור אור, אסתר חיות וסלים ג'ובראן, דחו כאמור את הערעור. המשנה לנשיא תאודור אור, שכתב את פסק הדין, ציין כי "היעדרה של הוראה בדבר התיישנות בחוק לשכת עורכי הדין תואם את תכלית הענישה המשמעתית של עורך הדין, תוך הבחנה בשוני בין מטרתה, מצד אחד, לבין מטרת הענישה בגין עבירות פליליות ובין עבירות משמעתיות שאינן עבירות משמעתיות 'מקצועיות', מצד שני".

"עמדת הפסיקה מזה למעלה משלושים שנה", כתב אור, "היא שאין התיישנות לעבירות משמעת לפי החוק, וכי שתיקת החוק מהווה הסדר שלילי בנושא זה. במצב דברים זה, ראוי להשאיר למחוקק את מלאכת תיקונו של הדין, אם ימצא שיש לתקנו, ואין זה ראוי שעתה נבחן אם אמנם עסקינן בהסדר שלילי בחוק לשכת עורכי הדין, או שמא בחסר אשר יש למלאו".

"מדובר בהלכה מושרשת, על-פיה פסקו בתי המשפט ועל-פיה פעלו כל המעורבים משך עשרות שנים, וכשבקשו להרהר אחריה, נקבע על-ידי בית משפט זה שתיקון ההלכה עניין הוא למחוקק. נראה לי, שאין לסטות מפסיקה זו", סיכם.

לשכת עורכי הדין יוצגה בהליך על-ידי עו"ד עמוס ויצמן.

על"ע 6045/02 אברהם בינשטוק נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין