בית המשפט: "תופעת הסכינאות הפכה למכת מדינה"

בית המשפט העליון דחה (יןם א', 23.11.03) בקשת רשות ערעור שהגיש יצחק טמזרתי, תושב ירושלים, על עונש מאסר בפועל שהוטל עליו בשל דקירת שכנו ופציעתו.

שכנו של טמזרתי ניסה, ללא הצלחה, להביא לסגירתה של פיצריה שמנהלים טמזרתי ואחיו. באוקטובר 1999 נכנסו האחים לחצרו הפרטית של שכנם, ואיימו עליו כי יהרגו אותו וכי זהו יומו האחרון.

טמזרתי החזיק בידו סכין והניף אותה לעבר בטנו של השכן, שבלם בעזרת ידו את הדקירה. עקב כך נגרם לו חתך עמוק בידו שהצריך הוצאת עצם מתכתי מן היד, תפירת החתך והשמת היד בגבס. הוא אף אושפז לשלושה ימים. באותו זמן גרם גולן באמצעות מוט ברזל נזק לרכבו של השכן ולאדניות שהיו בחצר.

בית משפט השלום הרשיע את טמזרתי בעבירה של איומים ובעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. אחיו של טמזרתי הורשע, בנוסף לעבירת האיומים, בעבירות חמורות פחות.

בהמלצת שירות המבחן, ובהתחשב בפרק הזמן הארוך שעבר מאז האירוע עד מועד מתן גזר הדין בדצמבר 2002, הטיל בית משפט השלום בירושלים על טמזרתי מאסר על תנאי של שישה חודשים על כל עבירת אלימות, למשך שלוש שנים, קנס של 250 ש"ח, 250 שעות של שירות לתועלת הציבור, התחייבות על סך 5000 ש"ח להימנע מביצוע עבירות אלימות, וחייבו לפצות את השכן בסכום של 2,000 ש"ח.

המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש, וזה קבע, כי לאור מעשי האלימות החמורים שביצע טמזרתי, ובמיוחד על-רקע התופעה ההולכת ומתרחבת של יישוב מחלוקות וסכסוכים בדרכים אלימות תוך שימוש בסכין, דין הערעור להתקבל.

בפסק הדין הובאה בחשבון גם העובדה, שטמזרתי לא ביצע כהלכה עונש של שירות לתועלת הציבור, שהוטל עליו בגין עבירה קודמת בה הורשע. בנוסף התברר, כי במועד מתן פסק הדין שילם טמזרתי לשכן רק מחצית מן הפיצוי בו חוייב. לפיכך נגזרו על טמזרתי, כאמור, חמישה חודשי מאסר לריצוי בפועל, תחת עונש השירות לתועלת הציבור. לא ניתנה אפשרות לריצוי העונש על דרך עבודות שירות. יתר חלקי גזר הדין הושארו על כנם.

בהחלטתו לדחות את בקשת רשות הערעור שהגיש טמזרתי, מתח השופט אשר גרוניס ביקורת חריפה על גזר דינו של בית משפט השלום. "העונש שהשית בית משפט השלום", קבע גרוניס, "היה מופרז לקולה במידה רבה. מדובר בעימות שיזמו המבקש ואחיו. המבקש נשא סכין ואילו אחיו החזיק במוט ברזל. כאמור, המתלונן בלם בידו ניסיון של המבקש לדוקרו. המתלונן נפגע ואושפז בבית חולים. בנסיבות אלה, וחרף השיקולים לקולה, הטיל בית משפט השלום עונש שיש לומר עליו בלשון זהירה כי הוא קל מאוד".

בנוסף ציין גרוניס, כי "בית המשפט המחוזי עשה חסד עם המבקש כשהסתפק בגזירת עונש מאסר של חמישה חודשים לריצוי בפועל".

"תופעת הסכינאות הפכה למה שמכונה 'מכת מדינה', ושומה על בתי המשפט לנקוט אמצעים חריפים בכדי לעקרה מן השורש, על ידי הטלת עונשי מאסר בפועל. על העושה שימוש בסכין ליישוב סכסוכים לדעת כי דינו מאסר, ובמקרה רגיל על דרך ריצויו בין כותלי הכלא ושלא בעבודות שירות", סיכם גרוניס.

(רע"פ 10313/03 יצחק טמזרתי נ' מדינת ישראל)