"הקפדת יתר בזכויות נאשמים - הפקרת הקורבן"

"דקדוק קפדני מדי בזכויותיהם של נאשמים, כמוהו כהפקרת קורבנות העבירה; אלו שבכוח ואלו שבפועל". כך אומר (יום ד', 19.3.14) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג.

סולברג החליט להחמיר בעונשיהם של שלושה קטינים, שתקפו באכזריות חייל עובר אורח, ולהעמידו על שנתיים מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליהם 15 חודשי מאסר בפועל, וסולברג מציין, כי אינו ממצה איתם את הדין - כנהוג בערכאת הערעור.

השלושה יצאו ממסיבה בחיפה, שהתפתחה לכלל קטטה בינם לבין צעירים אחרים, כשהם מצוידים במוטות ברזל. הם התנפלו על שני צעירים שצעדו לעבר בית החולים רמב"ם, היכו אותם קשות ובמיוחד פגעו בחייל שביניהם. שני הצדדים ערערו על גזר הדין, וסולברג אומר שבמרכז הדיון ניצב "השיקול השיקומי האינדיבידואלי ביחס למבצעי העבירה מחד-גיסא, אל מול שיקולי הגמול וההרתעה בשים לב לקרבן העבירה מאידך-גיסא".

לדברי סולברג, "מחויבים אנו לדקדק בזכויות נאשמים. אנו מקפידים שבעתיים בקטינים, עם הפּנים לשיקום". אולם, "בתיק זה נפתח צוהר לנפשו של קורבן אלימות". הוא מתאר באריכות את הנזק הנפשי הקשה שנגרם למותקף:

"הפך מנער אהוד ומקובל מבחינה חברתית, חובב ספורט ובעל מוטיבציה גבוהה להישגים בשירות הצבאי, לצעיר מופנם, פגיע, דרוך, מתקשה לחזור לפעילות ספורטיבית, נמנע מיציאה למקומות הומי אדם וחושש לישון ללא אור דלוק בחדרו. שבר כלי, או כהגדרת אמו - עלה נידף ברוח. הפרוגנוזה לעתיד קודרת. עינינו הרואות כי לא רק פגיעה פיזית נותנת את אותותיה בנפגעי אלימות; לעיתים קשה ממנה הפגיעה הנפשית".

לאור זאת מסיק סולברג, כי "עונשם של המשיבים קל יתר על המידה, אינו הולם את האכזריות שבה עשו את אשר עשו להסוחט, אין בו משום גמול ראוי לנזק הנפשי שגרמו לו, ואין בו הרתעה די הצורך. דקדוק קפדני מדי בזכויותיהם של נאשמים, כמוהו כהפקרת קרבנות העבירה; אלו שבכוח ואלו שבפועל".

השופטים סלים ג'ובראן ואסתר חיות הסכימו עם סולברג. את המדינה ייצג עו"ד יאיר חמודות, ואת התוקפים - עוה"ד מוחמד מוסארווה, סאהר פאר ועלאא סלימן.