המדינה העלתה טענות סותרות לגבי הנישום

המדינה העלתה טענות סותרות לגבי אותו נישום: בהליך הפלילי אמרה שלא השמיט הכנסות, ולאחר מכן תבעה אותו בהליך אזרחי בטענה שכן השמיט הכנסות. כך קובע (6.3.14) שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, עאטף עיילבוני.

מדובר בטענה לאי-דיווח למע"מ על הכנסות ממכירת 4.5 מיליון ליטרים של דלק שביצעה חברה מסוימת. החברה טענה, כי בהליך הפלילי שהתנהל נגדה אמרה המדינה במפורש, כי היא אינה מואשמת בהשמטת הכנסות, אלא רק בסיוע למי שרכש את הדלק בהימנעותו-שלו מרישום רכישות ומכירות - עבירה בה אכן הורשעה. המדינה טענה, כי מדובר היה בהסדר טיעון ולכן ההסכמות אליהן הגיעה בהליך הפלילי אינן מהוות השתק בהליך האזרחי.

עיילבוני קיבל את עמדת החברה: "לאחר שבמסגרת ההליך הפלילי הבהירה המדינה כי המערערת לא השמיטה עסקות מדיווחיה אלא רק סייעה לאחר לעשות כן משהוציאה את החשבוניות על שם לקוחות אחרים במקום על שמו, נראה שאין זה צודק לאפשר לה לטעון כעת במסגרת ההליך המיסויי בו עסקינן כי המערערת ומנהלה השמיטו - דה פקטו - עסקות מדיווחיהם למנהל מס ערך מוסף.

"המדובר למעשה בטענות עובדתיות סותרות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת, שהרי אם במסגרת ההליך הפלילי טענה המדינה כי המערערת לא השמיטה עסקות, היינו: כי הוציאה חשבוניות עבור כל העסקות ורשמה אותן בספריה, אלא שהוציאה חשבוניות על-פי רישומים פנימיים כוזבים, כדי לסייע למ. להעלים קניות ומכירות; כיצד יכולה היא לטעון בהליך המיסויי דנא כי המערערת כן השמיטה עסקות?! מדובר בטענה והיפוכה של המדינה בשני הליכים שונים ובפני שתי ערכאות שונות, על כל המשתמע מכך מבחינת דיני ההשתק השיפוטי".

לאור קביעה זו, קיבל עיילבוני את ערעורה של החברה וביטל את החיוב בתשלום מע"מ שהוציא לה מנהל מע"מ טבריה. הוא לא פסק הוצאות לטובתה בשל התנהלותה הלקויה לאורך ההליך בפניו.