הומור פורימי בשואה

ערב פורים בשנת 1943 במחנה ייליה (Ilioara) בטרנסילבניה היה עצוב. התנאים היו בלתי נסבלים ומצב הרוח היה ירוד מאוד. צבי הרשל וייס החליט לכתוב פיליטון כדי לעודד את רוחם של היהודים ששהו יחד איתו במחנה. לאחרונה, מסר בנו של את הפיליטון הכתוב ביידיש ליד ושם במסגרת המבצע "לאסוף את השברים".

שמואל יצחק וייס סיפר, כי אביו היה ידוע בחוש ההומור שלו, והחליט לכתוב פיליטון ביידיש, שישלב את קורות מגילת אסתר בקורותיהם של יושבי המחנה. צבי הקריא את הפיליטון בליווי מנגינה בפני יושבי המחנה וכך חגגו במחנה ייליה את חג הפורים בשנת 1943. באוגוסט 1944 משפחת וייס שוחררה ממחנה ייליה, שמואל והוריו עלו לארץ ישראל.

שמואל יצחק וייס אמר: "הפיליטון יקר מאוד לליבי והתקשיתי להיפרד ממנו. אשתי לחצה עלי למוסרו ליד ושם ובסופו של דבר החלטתי שהוא חשוב לעם היהודי כולו וכדאי שעוד אנשים יידעו על קיומו. העתקתי את הפיליטון בבית ומסרתי את המקור ליד ושם, לאחר מכן הצטערתי שלא הקדמתי לעשות זאת בעבר".

הפיליטון הוא גילוי נוסף של הומור יהודי בזמן השואה, ממנו קיימות מאות דוגמאות מזמן אמת ועדויות בדיעבד. ההומור היווה כלי נשק נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה עימם, כלי להבעת תרעומות נגד המנהיגות היהודית וכלי לעידוד ושמירה על המורל.

צילום: פיליטון בליווי מנגינה [צילום: יד ושם]